אובססיות באהבה

אובססיות באהבה

 

מאת: אורית לב אמיץ
 
אמא שלי תמיד אומרת עלי שאני חונקת מאהבה, לא נותנת לבחור שלי לנשום, מחבקת אותו עד שהוא מזיע ועוזב אותי. זה הפגם שלי באישיות, לכולנו יש פאקים קטנים בתהליך הייצור. יש מי שזורקים בני זוג בידיוק כשהקשר מתחמם ונעשה רציני ויש לי חברות שפוסלות פרטנרים פוטנציאלים על שטויות כמו מקום מגורים או סגנון חיים ואני? עוטפת אותם באהבה ולא נותנת להם לזוז ממני בלי רשות. אני יודעת שזה לא בסדר, כבר ראיתי פסיכולוג, היו לי גם קשרים יותר יציבים, אבל את רוב מערכות היחסים המסחררות שלי, מהסוג שנותן לי אדרנלין לחיות את הקשר, אני הורסת. איך שאני והבחור מתקרבים, אני מפתחת אליו רגשות ולפתע לא יכולה בלעדיו. מתקשרת כל רגע, מסמסת בלי הפסקה, רוצה לראות אותו כל יום, לשמוע שהוא אוהב אותי עד שהמילה אהבה נשחקת.
 
הוא הטריף אותי
 
באיזשהו שלב בחיים – עליתי על עצמי והפסקתי להיות אני. שבמקרה שלי, זה דווקא טוב, כי זה עזר לי לנהל קשרים רומנטיים תקינים בלי שהבחור מתחרפן ממני או אני רודפת אחריו בכל העיר עד שהוא משנה מספר טלפון או שולח חבר טוב להסביר לי שהשתגעתי על כל הראש. איך זה קרה? התשובה הבנאלית תהיה שהתבגרתי או שנמאס לי לחזר במרץ או שהאובססיות שלי פשוט מיררו לי את חיי האהבה במקום להפוך אותם למסעירים כפי שרציתי. אבל בעצם זה היה בחור חדש שפגשתי, שהתנהג כמוני, הוא זה שגרם לי להבין איך אני נתפשת בעיני אחרים. הוא היה סופר אובססיבי. מה זה, אני והאובססיות שלי קטנות עליו. כשנפגשנו הוא נראה לי הכי רגוע בעולם, אבל אחרי הנשיקה הראשונה – שינוי אישיות מוחלט! הוא פשוט לא הפסיק להטריף אותי. כל הזמן מיילים איפה אני? למה את לא עונה? מתגעגע! במסנג'ר הוא היה תמיד עד שהייתי צריכה לסנן אותו, הוא דפק לי בדלת בלי שהזמנתי אותו וכל הזמן שאל אם אני בטוח מחבבת אותו. האמת שבהתחלה חיבבתי, גם החמיא לי שסוף סוף מישהו משקיע כמו שאני השקעתי בקשרים קודמים. אמרתי לעצמי – הנה, זה דווקא כיף והקודמים לא העריכו א הדאגה שלי עד שכמובן הדאגה שלו הפכה לדאגה של סבתא פולנייה – חונקת ומרגיזה.
הייתי חייבת לעשות מעשה: אז נפרדתי ממנו ובאותה תקופה למזלי כל אחד מאיתנו החל לימודים במוסד אקדמי אחר ודרכנו התפצלו. זה היה כמובן יכול להיות אחרת: הוא היה דורש שנחזור או עוקב אחרי ועוד תסריטים שעלו לי בראש בהקשר הזה, כי גם אני לא הרפתי כל כך מהר מקשרים קודמים, נאבקתי עד שכבר הבנתי שבאמת אין טעם ולבחור יש לחברה חדשה או אין לו כל עניין בי.
 

שימו לב – אובססיות

 
אז מהניסיון שלי למדתי כמה דברים על אובססיות. בדרך כלל, מי שאובססיבי לא מודע אליהן, האובססיות נראות לו טבעיות או שהוא מתקשה להתגבר עליהן ולהתנהג רגיל. מי שמנהל איתו קשר מתרחק ככל שהאובססיה של הפרטנר נעשית דביקה ומעיקה. הנה כמה גינונים אובססיביים שחייבים להיפטר בהם או לטפל אם אתם לא מצליחים:
-          רצון עז לראות את הפרטנר גם כשהוא עסוק או ביקש בפירוש לא להיפגש היום.
-          להתקשר ולנתק רק כדי לשמוע את הקול שלו או לגרום לו להבין שאנחנו בקו השני.
-          להגיע אליו בלי התרעה ולהכריח אותו לבלות איתנו.
-          לשאול כל הזמן איפה היה, עם מי היה, לחשוד שיש לו מישהי אחרת ולא להאמין שהוא נשבע שלא.
-          לשכנע את עצמך ואת כולם סביבך שהבן אדם מאוהב בך על אף הידיעה שככל הנראה זה רחוק מהאמת. להאמין שהוא אוהב גם כשברור שהוא הפסיק לאהוב מזמן.
מה עושים בינתיים כדי להירגע בקשר? הכי טוב זה לנסות קצת בנפרד, גם כמה ימים. נכון שבהתחלה תטפסו על הקירות, אבל לאט לאט תתרגלו ואפילו תראו שזה עושה לכם טוב על הלב לשוב לקשר רעננים ומאווררים יותר. זה מכניס את הקשר לפרופורציות ומעניק לפרטנר תחושה שאתם גם מסתדרים בלעדיו, שזה טוב בקשר נורמאלי, כי אתם אמורים גם לחיות את החיים שלכם ולא כל הזמן לחשוב על ביחד או בצורה זוגית. ואם זה לא עוזר, נסו לפנות למישהו שחווה גם הוא אובססיות או לייעוץ. אם הצלחתם להפסיק לכסוס ציפורניים או לנקות בטריוף, גם מהאובססיה הזו תצליחו להיחלץ! 

 





אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


0