פוחדת לפגוש את האקס

פוחדת לפגוש את האקס

 

מאת: לימונדה
 
רציתי לשתף אתכם בפוביה שיש לי. לא, אין לי בעיה כשהמעלית נתקעת בקומה ה-13 באמצע הפסקת חשמל או פחד הרים או חרדה מרופאי שיניים. הפחד הכי גדול שלי הוא לפגוש את האקס שלי. כן, מה שקראתם. האקס שלי הוא כמו צל מהמעבר שמלווה אותי כל הזמן במחשבות, בחלומות ובמציאות היומיומית.
 
לפגוש או לא לפגוש?
 
אני אתן לכם דוגמא: אני מסתובבת עם חברות ברחוב ולפתע רואה מרחוק מישהו שממש דומה לו. אני מתחילה לרעוד, ממש ככה. כמעט מאבדת שליטה, מגמגמת, לא יודעת איך להגיב. מה אענה אם הוא יפנה אלי, איך אני אסתכל לו בעיניים. מאז שהוא ואני ונפרדנו, יותר נכון, הוא זרק אותי וביקש שלא נשמור על קשר, אני מסתובבת היסטרית ברחובות תל-אביב.
בכל פעם שאני בסיטואציה כזו, זה בסוף לא הבחור, אלא מישהו אחר, דומה לו בשיער או בצבע בעיניים או במבנה הגוף. אבל לא הוא. כל פעם מחדש יש לי רגשות מעורבים – מצד אחד, יורדת לי אבן ענקית מהלב, שזה לא הוא ולא אצטרך להתעמת עם כל הרגשות מהעבר. מצד שני, אני כל כך רוצה שזה יהיה הוא, לראות מה שלומו, אם יש לו מישהי חדשה, אולי פתאום הוא יסתכל עלי ויחליט שהוא בעצם אוהב אותי וכל הזמן הזה רק התגעגע אלי.
 
אבל אין לי באמת אומץ ליצור קשר או לנסות את מזלי. לפעמים אני שואלת עליו חברות, אבל הן לא משתפות עם הגחמות שלי פעולה. הן יודעות שכל פיסת אינפורמציה תכאיב לי. במיוחד עם אותו מידע קשור בחברה חדשה שיש לו או מישהי שהוא יוצא או יצאה איתה והעדיף אותה על פני.  
 
רק לא מזמן הצלחתי להתגבר עליו. כל הזמן הזה, מאז שנפרדנו, בכלל לא יצאתי עם בנים אחרים. נורא פחדתי שאני אקרא להם בשמו או שגם הם יזרקו אותי או שאני פשוט לא אוכל לאהוב מישהו כמו שאהבתי אותו. ישבתי בעיקר בבית וחשבתי עליו, למרות שכולם אמרו לי שדי ויש תקופת צינון אומנם בין קשר לקשר, אבל שאני חייבת לצאת מזה ולהכיר מישהו חדש. ברגע שהחלטתי שהם צודקים, פתאום ראיתי אותו באינטרנט, באחד האתרים היתה תמונה שלו והכל חזר. הגעגוע הגדול, ומצד שני, היה כיף לראות אותו מחייך ושמח, כמו שהוא היה כשרק נפגשנו. רק אחר כך הוא היה מגיע אלי בפנים קודרות, זורק את הילקוט של האוניברסיטה על הרצפה ובוהה במחשב, כמעט ולא מתייחס אלי, כאילו נוכחותי בחלל אינה נסבלת בעיניו.
 
החבר החדש שלי
 
אבל בסוף, כמו שכתבתי קודם, הצלחתי להתגבר עליו. הכל בזכות בחור אחד שהתחיל איתי בתחנת אוטובוס. הוא אמר לי שיש לי חיוך יפה וזו היתה הפעם הראשונה שממש חייכתי וגם הפעם הראשונה מאז שנפרדנו שמישהו נתן לי מחמאה. נכון, היה קשה להחמיא שרוב הזמן הסתובבתי עם מבט עצוב כזה. אבל המחמאה שלו עשתה לי את זה: רצתי הביתה והתחלתי לגלוש באתר הכרויות, לחפש עבורי מישהו חדש. ועכשיו? אני יוצאת עם מישהו וכיף לי. אני לא משווה אותו בכלל לאקס שלי וגם חושבת על ההווה ומה שיש לי עכשיו עם הבחור החדש, לא מה שהיה קודם והאקס שלי? אם אני אפגוש אותו אני אגיד לו שהיה לנו כיף יחד אבל כנראה שכל אחד מאיתנו יכול להיות מאושר רק כשהוא עם מישהו אחר.




אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


0