הוא קורא אותי כמו ספר

הוא קורא אותי כמו ספר

 

מאת: כתבת

אני תולעת ספרים, כזאת שיכולה להתענג מישיבה בספריות ולכל בית קפה או פגישה תמיד לוקחת ספר ואפילו שהבחור הולך לשירותים, שולפת ובולעת כמה עמודים עד שהוא חוזר. פעם, כשהייתי מחוצ'קנת ומנודה חברתית בבית הספר היסודי והחטיבה, הספרים היו חבריי הטובים. מאז עברו שנים רבות, הפצעונים נעלמו, המשקפיים הועפו, המראה השתפר וגם תחומי העניין התרחבו וכך הספרים נדחקו הצידה, לספריית איקאה צדדית. עדיין אני מתלהבת כל שנה בתקופה הזאת משבוע הספר העברי, אבל מה שמזכיר לי ספרים זה הבחור שלצידי שפשוט קורא את מחשבותיי כמו ספר פתוח, כאילו יש לו אשנב אל תוך המוח שלי.
לפני שפגשתי את הנוכחי, הייתי טיפוס מסתורי ואהבתי את זה. משהו בי אהב את הריחוק, לשמור סודות בבטן, שיגלו אותי לאט לאט ויקלפו ממני את השכבות בעדינות רבה. עשיתי הרבה קונצים לבחורים שפגשתי באתר הכרויות אקדמאים, הייתי קובעת ומבטלת או פשוט נחסמת, ומשהו בי אהב את המשחק, לראות אותם מתאמצים בשבילי, מדובבים ומאותגרים. יש כאלה שאהבו את המשחקים, שזה שאני קשה להשגה או לפיצוח הפך אותי לנחשקת יותר.


נמאס לי ממסתוריות
אבל באיזשהו שלב התעייפתי ואז פגשתי את הבחור שלי באתר הכרויות אקדמאים וחשבתי שגם כאן אני הוליך אותו לאט לאט אל מעבי האישיות שלי, נראה כמה הוא יהיה סובלני עד שאיחשף לגמרי בפגיעות ובהומור השחור ובפחדים שלי, בכל מה ששמרתי היטב בארונות ליבי.
אבל טעיתי. הבחור פשוט ידע אותי עוד לפני שנפגשנו, המסקנות שהוא הסיק מהכרטיס שלי והצ'ט בו הוא ישר הבין אותי ובגדול, השאיר אותי המומה ובפה פעור מהדברים שהוא הבין שאחרים לא הבינו מתוך כל מני רמיזות שפיזרתי. כבר לא הייתי אלמונית עבורו, זה כאילו הוא הכיר אותי.
פחדתי שהוא חבר של מישהו שיצא איתי או שהוא שמע עלי או עקב אחרי או כל מני סרטים מפחידים כבר רצו לי בראש, אבל הבחור היה זר ומצד שני – כל כך מוכר.
אני יודע למה התכוונת הוא אמר ופקפקתי בו, אבל הוא הצליח לבטא את הרגשות שלי בצורה כל כך קוהרנטית שפשוט לא ידעתי איך להגיב חוץ מלהמהם במבוכה. יש משהו מאוד פולשני בזה שמישהו מכיר אותך עוד לפני שהרשת לו, כאילו בכל הכרויות שנוצרה לאחר מפגש באתר הכרויות אקדמאים דרוש זמן להכרות. מצד שני, לשנינו אין יותר מדי זמן או חשק לבזבז, כמה אפשר כבר לחפש בן אדם ולנות להכיר אותו או להאיץ בו שייחשף כשהוא מסרב לעשות זאת.

ראיתי את עצמי, לא ראיתי אותו
הבעיה היתה שהוא הכיר אותי אבל אני לא הצלחתי להכיר אותי בהתחלה כמו שצריך, מרוב שהייתי חשדנית כלפיו, התעסקתי רק ברצון שלו לדעת אותי ולא התעניינתי בו מספיק, לא שאלתי שאלות והוא חשב שאולי הוא לא מעניין אותי ואיבד בי עניין. רק אז הבנתי, שכל מערכות היחסים הקודמות שלי סבבו סביבי, אני הייתי זו שבמרכז, שחקנית מוצלחת בהצגה של אהבה ושהפעם, בגלל שהוא הצליח להבין אותי מתחת לכל ההגנות והשכבות, הוא רצה שנהיה ביחד ששנינו נהיה שווים ולא שאני במרכז והוא לצידי, הוא לא הסכים שאגנוב לזוגיות את הפוקוס. זוגיות, אמר לי, זה שני אנשים שאכפת להם אחד מהשני ולא שניים שאכפת להם רק מאחד.
ככה, הוא ידע אותי, בשקט וביסודיות בלי שאצטרך להגיד מילה ואחרי שהוא נפרד ממני, הרגשתי כל כך אנוכית שישר ידעתי שאני חייבת להכיר את הבחור הזה לעומק לפני שאני מפספסת אותו והושבתי אותו לדייט חירום של "להחזיר את יחסינו" וזה עבד לי, מאז אני מאושרת, יש לי חבר ממנו אני לא צריכה להירתע או לשחק ולהיות מי שאני לא ויש לי בן זוג שמעניין אותי, שלימד אותי מהתחלה לא לקחת אותו כמובן מאליו. עכשיו, אני באמת יכולה לשים את הספרים בצד כי החיים שלי מעניינים יותר.

 

 





אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


0