באהבה לא דופקים חשבון

באהבה לא דופקים חשבון

 

מאת: מאיה

שנה עברה מאז שאנחנו ביחד וזה הזמן להתחשבן, על הארנונה, על קו בזק, על הטלוויזיה בכבלים ועל שכר הדירה, ששילמתי כל השנה למרות שהוא כמעט גר כאן. תמיד פחדתי שידבק אלי מישהו תאב בצע, שיתפוס עלי טרמפ וכבחורה חזקה במאה ה-21 סירבתי להיכנע לרעיון שזה עלול לקרות אבל הנה זה קרה. כשהכרנו הוא היה בין עבודות, מושג שמיפה את המציאות שהוא מובטל זמן רב ומחפש את עצמו ולא ממש מנסה להרים את הראש ולצוף. בהתחלה התלהבתי מזה שהוא פנוי כל כך הרבה, כמישהי שעובדת במשמרות זה נתן לי תירוץ טוב להזמין משמרות ערב ולבלות אתו בקרים בכיף. היינו מטיילים, מבלים בבתי קפה (כמובן, הכל על חשבוני), ישנים ביחד על מאוחר, מתכרבלים ולא הפעלתי שום לחץ. אחרי שנים של ריקנות היה לי נוח לקבל אותו לחיקי. קודם לכן היו לי פה ושם טרמפיסטים שמימנו אותי יפה, הרעיפו עלי מתנות, פינקו אבל הכל היה כל כך סתמי אתם ומנוכר, אי אפשר היה לפצות לב אדיש בארוחת גורמה או בצימר יוקרתי ללילה.
ולכן, לא היה לי חשוב הכסף, מסגרת האשראי, הייחוס המשפחתי, היה לי חשוב למצוא מישהו שאני אוהבת אבל לא ידעתי שלב פתוח יכול להיות רחב מדי. אז כאמור, הכרנו, והתאהבנו ועד מהרה קלטתי שהוא אוהב יותר את הנוחות מאשר אותי. היה לו פשוט נוח שיש לו ספונסרית, שכשהולכים לבית קפה, אני מיד שולפת ארנק ושהבית שלי נקי ומרוהט, ושקניתי לו חולצות ושכל פעם שהוא יבב שהתרוקן לו מיכל הלכתי ותדלקתי עבורו, על חשבוני.


אני יודעת, פריירית, נכון מאוד.
אבל כשמאוהבים לא תמיד מצליחים לראות עמוק יותר, אמרתי לעצמי, הרי הכרנו במסגרת הכרויות אקדמאים, הוא עורך דין, הוא ימצא את עצמו, הוא פשוט לא כל כך אוהב את המקצוע אבל הפוטנציאל בשמיים, הצעתי לו כל מיני עבודות, להכל הוא סירב. נתתי לו את הזמן שלו עד שנמאס לי. הכרויות אקדמאים או לא, החלטתי שאם הוא אקדמאי הגיע הזמן שהוא יפגין את האינטליגנציה שלו ויעשה ממנה כסף. נשבר לי שהוא ישן עד מאוחר, שהוא מתבטל, שהוא מסתובב חצי יום בפיג'מה ועוד שואל אותי בערב, כשאני מגיעה סחוטה מהעבודה, מה יש לאכול.
החלטתי שהוא מתחיל לסייע בתקציב ויהי מה, שלחתי עבורו קורות חיים והכרחתי אותו לקבל את הג'וב הסביר ביותר. בהתחלה הסכמתי לכלכל אותו מעט, עד שהוא יעמוד על שתי רגליים, משהו שהוריו היו צריכים להציע מזמן, אבל כנראה היה להם  נוח שאני עושה זאת במקומם.
בקיצור, הפכתי להיות אמא שלו, פתאום הבנתי כמה חשוב שהפרטנר יהיה שווה ערך לך וגם עבורו, איזה מן תחושה זו שהאישה שלצידך היא גם המנטורית והספונסרית שלך? אני לא איזה מיליונרית, אני פשוט עובדת קשה וחוסכת, אבל אין לי שום כוונה להמשיך במערכת יחסים חד צדדית ולא משנה כמה אני אוהבת את הבן אדם.


הפתיע אותי ואת עצמו
באיזשהו שלב כרסם בי הספק, שהוא בכלל לא אוהב אותי, שזה פשוט נוח לו בינתיים וכבר פחדתי שנפלתי קורבן למעשה מרמה, אבל להפתעתי, הבחור לקח את עצמו בידיים, החל לעבוד ואפילו לקנות דברים הביתה: המצרכים מילאו את המקרר ושואב אבק חדש ניצב בסלון (אותו הוא אפילו ניקה). פתאום הוא גילה איזה כיף זה שיש לך יכולת וכמה זה טוב לשוב הביתה אחרי יום מלא סיפוק ושיש לך כסף משלך. אתם מבינים, הוא בעצמו התרגל לנוחות מה שיצר בינינו תלות. עכשיו שיש לי גבר שהוא עזר כנגדי אני יכולה להגיד בלב שלם – אל תממנו אף אחד, רק אם זה לתקופה קצרה ומכורח הנסיבות, אל תתנו לבן הזוג שלכם לשקוע במרמור זה לא טוב ליחסים וזה לא טוב בשבילו.





אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


3.90625E-03