לא רוצה סלבס

לא רוצה סלבס

 

מאת: איריס נ

אתם יודעים מה זה ללכת עם מישהו מפורסם ברחוב? כשכל העיניים ננעצות בכם וכל אחת מצחקקת על מה שאת לובשת וישר ברוע לב מלכלכת עליך ועוד בפניך?
אני והחבר שלי היינו ביחד עשר שנים, מאז גיל 15, אולי היינו תמימים אבל האמנו שנהיה ביחד לנצח. הכל נראה מבטיח, החברות בינינו, העובדה שגדלנו ביחד, עברנו לגור ביחד עד שהבן אדם קיבל תשוקה להיות בתוכנית ריאליטי.
אני אישית לא הבנתי בשביל מה הוא צריך את זה, מישהו שחי טוב, שכל מי שמכיר אותו אוהב אותו שמעולם לא רדף פרסום או נלחם ביצר להיות אומן מיוסר ובטח לא שחקן. אבל הוא החליט שהוא חייב לנסות, שזה מדהים, שזו בטח חוויה שמשנה חיים. והוא הלך על זה, באובססיביות ניגש לעל אודישן שהגיע אליו, התייצב מול במאים, הביך את עצמו (לטעמי) ובסוף התקבל. אני לא אחשוף להיכן ומה היה, רק אספר שברגע שחיידק הפרסום נכנס בו הוא עזב אותי. זה לא היה משהו רשמי ואולי אפילו לא מכוון, פשוט לא יכולתי לסבול את זה שאני מזוהה אתו, שנשים מתקשרות אליו ובכלל לא אכפת להן שהוא תפוס. ואני מצידי לא מהזן שהולך להשקות ומלווה את הגבר שלה מול המצלמות, מדורי הרכילות זה לא בשבילי.
התרחקנו מאוד מהר והוא את 15 דקות התהילה מיקסם ככל שהיה אפשר, נפרד ממני, עשה חיים וחזר לאלמוניותו כשם שבאה אליו ההצלחה. אבל אז כבר היה מאוחר מדי ולא היה סיכוי או מה להחזיר. הוא התחיל ללמוד ולא נוצר ביננו קשר. אני הבנתי שמתאים לי מישהו שלא יתעורר מחר עם ג'וק בראש או רצון עז לכבוש את הבמה, אני אוהבת חיים שקטים, מאלה בהם יוצאים לכוס קפה בפיג'מה או מהלכים בשכונה ללא איפור ומרגישים פשוט נהר, אף אחד לא אורב בשיחים עם מצלמה ואף אחד לא שואל אותך שאלות נוראיות כמו אתם עוד ביחד? ומחר בכל העיתונים כתוב שכבר לא ומזמן ושבעצם בגדו בך וזרקו אותך לאנחות.

רחוקה מאור הזרקורים
מה שעברתי עם האקס המיתולוגי ולא משנה שהוא היה סלבס לרגע אחד, לא מוכנה לעבור עם אף אחד. אבל ההצלחה כנראה נדבקת בי, כי איך שיצאתי לזירת ההכרויות, כבר פגשתי בן של, מישהו שאביו ידוע ועשיר ושולט בכל מני תאגידים מרשימים. גם כאן לא ידעתי לגשר על הפער, מסיבות קוקטייל, גינונים, קליקות שמעולם לא הייתי חלק בהן, אולי נידונתי לחיים רגילים אבל משום מה, הגעתי לדייטים עם כל מני אנשים שרצו יותר מהחיים. עם הבן של ועם הסלבס הזמני לא החזקתי מעמד, משהו בי לא התאים לאורח החיים הסוער הזה. חברותיי קינאו בי, לא הבינו איך זה שאני דוחה טיסות ספונטאניות לפאריז ותכשיטים יוקרתיים ולהכיר את כל המי ומה, אבל כל מה שרציתי היה בחור כמוני עם משפחה טובה וארוחות שישי נעימות בלי 200 אנשים בחצר וקייטרינג גורמה. אז זה בדיוק מה שכתבתי בכרטיס שלי באתר הכרויות והפלא ופלא, הגיעו אלי אנשים נהדרים, אחד התנצל שאולי זה שאבא שלו קבלן ידוע יכול לפגוע בקשר והשני אמר שהוא שיחק בעבר בכמה הצגות אבל אף אחד לא באמת זוכר אותו. הרגשתי שאני בידיים טובות, שאלה האנשים שמתחשק לי לבלות אתם, אנשים שלא שקועים בתדמית שלהם או בעצמם אלא שחיים את החיים איך שהם ושיש להם שאיפות שלא קשורות להכרה פומבית. לפעמים כל מה שצריך באהבה זה אינטימיות.

 





אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


.015625