שירצה אותי כמו שאני רוצה אותו

שירצה אותי כמו שאני רוצה אותו

 מאת: נעמה

אומרים שיש שוויון בזוגיות אז איפה הוא בדיוק? החבר שלי עוזר בבית, הוא עושה קניות, מנקה (לא ספונג'ה אבל את השירותים ולפעמים גם כלים), מכין לנו פסטה לארוחת ערב, מוריד את הכלבה, מפרגן לי שאני חוזרת מאוחר מהעבודה. על פני השטח, יש בינינו הדדיות במלוא מובן המילה. הוא נוכח, הוא עוזר, הוא שם בשבילי אבל בפועל – הוא לא נותן כמוני.
החיבוקים והנשיקות שלו קרירים, הוא מרפרף עם השפתיים במקום לענג אותן בתשוקה, הוא לא נלהב כשאני מראה לו את עצמי בשמלה חדשה, הוא אומר אני אוהב אותך רק מתוך שגרה וגם זה רק כשאני אומרת ראשונה. כל הזמן יש לי תחושה שהוא שם מתוך האינרציה. הייתי החברה המשמעותית הראשונה שלו, הייתי הראשונה שלו, עברנו לגור ביחד, ההורים שלו התרגשו, הוא הפתיע את עצמו בכמה מהר הוא מתקדם עם מישהי. אולי כי הוא התחיל את כל עניינים היחסים מאוחר יותר מאחרים, הוא נגרר אחרי הזרם, אחרי החברים שמתחתנים ואחריי, שלחצה או היתה הפושרית מבין שנינו. זו שהלכה לראות דירות, זו שמצאה דירה, זו שהלכה לאיקאה וקנתה לנו רהיטים, זו שבחרה את הכלבה עבור שנינו, זו שנלחמת למען הקשר שלנו, שלא שוכחת אירועים מיוחדים ולספר לו כמה היא התגעגעה אליו.

לא רוצה לסחוב אותו עלי
הלוואי והוא היה נותן כמוני, הלוואי והוא היה מלא תשוקה כמו שיש בי. אצלו זה בעוצמות אחרות. חברות אומרות לי שזה ככה אצלו הכל בחיים, לקח לו זמן עד שהוא מצא את עצמו, הוא טיפוס קצת אדיש, אולי אני מצפה ליותר מדי ממישהו שלא יכול לתת יותר?
אבל תארו לעצמכם איך זה להיות בזוגיות שצד אחד רומנטי ותשוקתי והצד השני בקושי נאבק, חסר כוחות, משתרך אחרי מאחור לכל מקום. לא רוצה להיות הצלע שדוחפת, כמה זה מייגע ועצוב שאת צריכה להעיר את בן זוגך ולהזכיר לו שהיום זה יום השנה הרביעי שלנו ולבקש ממנו שנעשה משהו ביחד. ואיך שהוא מפהק וחוזר לישון ודוחה את החגיגות לעוד כמה ימים שיהיה לו נוח.
אני רוצה מישהו שייתן את כל כולו, שיראה לי כמה שהוא אוהב ולא יצפה שאסחוב את הקשר שלנו לכל מקום. לא מספיק כבד לי בחיים? קריירה, לימודים, משפחה, קשה מאוד לסחוב בן זוג על הכתפיים.

איך לגרום לו להתרגש ממני?
זו היתה השאלה הגדולה שהטרידה אותי. איך אני מנערת אותו כך שהוא יתחיל לאהוב אותי יותר, אם זה בכלל אפשרי. אולי אני הבעיה, אולי אני בכלל לא מתאימה לו ומישהי אחרת היתה מושכת אותו יותר ומלהיבה אותו יותר. שאלתי אותו, אמרתי לו שניזום פרידה, הוא היה המום. זה גרם לו להסתכל עלי בפליאה, הוא אמר שהוא לא מבין, שהוא אוהב אותי, שהוא לא יכול לדמיין את חייו בלעדיי. בדיוק מה שרציתי לשמוע, רומנטי וכנה. אולי הוא לא קפץ עלי ונישק את כולי כמו שהזיתי בחלומות, אבל זה הוציא אותו מאזור הנוחות שלי. פתאום חיכו לי פרחים, פתאום הוא הכין לנו אמבטיה מלאה בבועות ושמנים, זה היה כאילו הוא פקח עינים וראה איך הוא מאבד אותי אם הוא לא מתחיל להשקיע בי. תקראו לזה אילוץ או כפייה, אבל זה עשה את העבודה וזה הפך את שנינו ליותר מאושרים. לפעמים כל מה שצריך זה פשוט ניעור אחד טוב כדי לתת צ'אנס נוסף לאהבה.

 





אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


.015625