לא רוצה לחזור לשגרה

לא רוצה לחזור לשגרה

 

מאת: דורון

האהבה אזלה לנו מהידיים, התרחקנו, התעייפנו אחד מהשנייה אז עצרנו הכל ולקחנו חופש מהחיים. רק אני והיא, בלי עמיתים, קרובי משפחה או חברים. נסענו רחוק, לאיים נפלאים עם מים צלולים וחולות זהובים וטרופיות חושנית מסביב.
טיילנו, טיפסנו, גמענו אגמים והרגשנו את המסע דרך הרגליים ולאורך כל המסלול דברנו, צחקנו, זה היה ממש כמו פעם, פסק זמן אמיתי לשנינו.
כשצללנו ביחד במעמקים והחזקנו ידיים, הבטחתי לא לעזוב אותה שוב לעולם. זה היה אחרי שנפרדנו כמה פעמים, שנחנקנו מחיי היומיום, לא עמדנו ברוטינה הזוגית: ימים של בוקר טוב, ארוחת בוקר בשתיקה, כל אחד הולך לעבודה ובערב הריטואל בו אני מול המחשב והיא מול הטלוויזיה, נשיקת לילה חפוזה והולכים לישון. זה שעמם אותי ולא ידעתי איך אנחנו יוצאים מהמצב הזה וחוזרים לאיך שהיינו פעם, משולבים זה בזו בסערת חושים אמיתית.
אז יצאנו לטייל, לקחת אוויר לנשימה וזה היה מדהים. הרגשנו כאילו נתנו לעצמינו צ'אנס להתחיל מחדש.

חוזרים לארץ, חוזרים לדאגות
עכשיו אני פוחד. אם יש משהו שאני לא רוצה בו זה לשוב לשגרה, לימים הרגילים שלי ושלה, לשתיקות ולצעקות. ככל שתאריך החזרה התקרב, ניסיתי לדבר אתה איך זה יהיה מחוץ לאי, כשנשוב לארץ. הסברתי לה שאי אפשר להמשיך כמו שהיינו עם המתח באוויר והחרדות שלה והשתיקות המעיקות. שאני לא מכון לסובב לה את הגב בלילות או שכל אחד יהיה אדם נפרד. אם הייתי רוצה פרטיות, אמרתי לה, הייתי גר עם עצמי.
אבל היא בהכחשה, לא זוכרת בכלל איך זה היה לפני החופשה, כאילו הנופש הנפלא הזה מחק אצלה את כל הזיכרונות והשאיר רק את מה שהיה בהתחלה, כשנפגשנו, כשעברנו לגור ביחד, כשחיזרנו אחד אחרי השנייה במחוות קטנות ושובבות.
יש זוגות שעבורם חופשה היא סוג של מבחן, משימה שיש לעמוד בה כדי לדעת אם הם מתאימים. בחופשה הם מתפרקים, כל אחד רוצה למקום אחר, הזמן של הביחד צפוף ומעיק. אצלנו זה הפוך: בחופשות אנחנו פורחים, מתקרבים ואיך שהמטוס חוזר לנתב"ג, חוזרת אלינו הדאגה, כאילו בארץ, אנחנו לא מצליחים לשחזר את הקסם.
הימים הראשונים אחרי חופשה הם אופוריה. מדברים על מה שהיה, נזכרים, מתענגים על התמונות שמעלים למחשב, על המזכרות שהבאנו לשם, החופשה מחזיקה אותנו צפים עוד כמה ימים על גבה. אבל אחרי שהקסם מתפוגג, כל מה שנשאר זה חור שקשה למלא. הבית זה לא מלון ומה שרואים מהחלון רחוק מאוד ממה שראינו בחופשה והחיים האמיתיים הם לגמרי לא הימים בחופשה. עמוסים במשימות, מחויבויות, לחצים, פקקים, דברים שגורמים לשנינו לכעוס, בהתחלה על כל מה שהוא לא אנחנו ובסוף – הכעס מופנה לבפנים, לבית, אחד על השנייה. כאילו החופשה מעולם לא היתה וחזרנו לשגרה בלי יכולת להתמודד עם החיים הזוגיים שחיכו לנו בבית.
יש אנשים שרק כמהים לשוב הביתה, למיטה, לנוחיות, ואילו אצל שנינו, השגרה חנוקה ואם לא נדע לחיות אותה וליהנות ממנה, לא נדע ליהנות משנינו בבית.

להתאהב בשגרה
הלכנו לטיפול. לא יתכן שיהיו לנו רק חופשות ומצד שני, לא מוכנים לוותר על מה שיש לנו, אם בחופשה אנחנו כל כך קוסמים זה לזו, לא יכול להיות שבבית אנחנו מסתובבים כמו שני אויבים. למדנו איך לצלוח את השגרה ולהתרפק עליה, למדנו ששגרה יכולה להיות דבר נפלא, שאין כמו לחזור הביתה למי שאוהבים. לקח לנו זמן אבל גילינו אחד את השני בסביבה הטבעית לנו. עשינו מעת לעת הפסקות, דילים, מסעדות, כל מני קופונים שהיא גזרה בשביל עוד חוויה.
אבל למדנו לשוב כמו גדולים ולאהוב את מה שיש לנו כאן בבית הקטן. אחרי שחוזרים לשגרה, מגלים שהיא לא נוראית כפי שהיא נראית, היא יכולה להיות אפילו שלווה, חמימה ורומנטית.

 





אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


.0625