הסלמה ביחסים – איך לא מדרדרים

הסלמה ביחסים – איך לא מדרדרים

 

ההתחממות בגזרת הדרום גרמה לי לחשוב על הקשר ביני לבינה. איך פעם היינו שקועים אחד בשנייה עמוק, הולכים ברחוב ולא מרגישים שיש סביבנו אנשים.
היום הפכנו לזוגות האלה, המרוחקים, שיושבים בבית קפה, כל אחד תקוע בעיתון שלו, בעולם שלו, לא שואלים בכלל כבר מה נשמע וגם אם שואלים, אין מספיק התעניינות. שואלים כדי לשאול ולא כדי לדעת באמת.
איך זה יכול להיות שכל כך מהר, בתוך שלוש שנים, עברנו מזוג מאוהב בטירוף לשני זרים קרירים?
אני אגיד לכם איך. קיבלנו זה את זה כמובן מאליו. כל כך התרגלנו לזה שטוב לנו ביחד, שכשדברים התחילו להתפרק, לא יצאנו מגדרנו להחזיק את מה שיש ופשוט נתנו לזה לזרום ובמקום שזה יבוא לנו בטוב, זה בא לנו ברע. מאוד רע.

במקום לדבר, שתקנו
המריבה הראשונה שלנו הפתיעה אותנו בעוצמתה ובנזקים שהשאירה מאחור. היא לא היתה צפויה, כעס מוזר מהצד שלה על זה שבחרנו סרט שרציתי וגם החרם שהיא עשתה עלי אחרי היה בלתי ניתן לעיכול. רציתי פשוט שזה ייעלם, מה פתאום שנריב, הרי אנחנו מאושרים לעד.
כך קרה, לא דיברנו על זה, פשוט חזרנו זה לזרועות זה אבל אם יש זוגות שיגידו שאחרי המריבה הם חזרו מאוהבים יותר מאי פעם, אצלנו החלו הסדקים בחומה.
המריבה השנייה היתה קשה יותר מהראשונה וגם עליה בחרנו להבליג. קיווינו שהמתח ייעלם מאליו, האשמנו בו דברים אחרים, תופעות לוואי של העבודה, חבר שטס לחו"ל, הורים לחצנים. אבל בעצם, זה לא היה אף אחד מאלו, זה היינו לגמרי אנחנו. שניים שלא יודעים איך לאכול את החורים באידיליה.
זוגות אחרים היו מדברים על מה שמטריד, מנסים להגיע להסכמה, קובעים כללי התנהגות למריבה הבאה. נהלים שמונעים התפשטות עתידית של כעסים. אבל אולי כי היינו טריים בזוגיות ולא ידענו איך לנווט את עצמינו הלאה, הכל היה ספונטני וכשהכעס פרץ, זה היה צונאמי עז של רגשות מציף את החלל הדחוס של הדירה. מונע מבעדנו להתאחד.
אחרי המריבה השלישית הבנו שמדובר במגמה התנהגותית שנדונה לכישלון. כרגיל, הלכנו לישון אחד ליד השנייה אבל בכעס. דוחפים את כל הזעם מתחת לכרית ומכריחים את עצמינו לישון על זה.

אך מונעים את המפולת?
יום אחד היא אמרה לי כל מה שהיא חושבת עלי ובטונים גבוהים וידעתי שזה בלתי נמנע. שהכל היא אגרה בפנים והמרחק בינינו הכריע. היא ארזה את עצמה מהדירה, העדיפה ללכת ולהשאיר לי את כל הריק הזה בחלל. ניסיתי לדבר על ליבה, לשלוח חברים משותפים, להתקרב בחזרה אבל כל כך הרבה משקעים ולא נותר עוד כלום. הבנתי כמה דברים אחרי הפרידה הזאת, הבנתי שצריך לדבר גם אם זה כואב וקשה ואין כוח או חשק, כשמדברים מגיעים לתובנות שתורמות להמשך. הבנתי שצריך לדעת איך לריב, לא להוציא את כל התסכול על הפרטנר בלי קשר, לדבר יפה גם כשמתחשק לצרוח או אפילו לקלל, לא עושים את זה למי שאוהבים והכי חשוב, כשרבים אז צריך לנשום לפני. במריבה האחרונה שלנו הכל היה כמרקחה, היא היתה נסערת, אני הייתי נסער, אף אחד לא חשב על כלום וכשהיא עזבה ידעתי שהיא לא תחזור מההתפרצות שאחזה בי. עכשיו כשאני רב לפעמים עם הנוכחית, אני מנמיך את הווליום, כותב לה מה אני מרגיש ופשוט אומר לה תוך כדי שגם אם אני לא מסכים אתה – אני הכי אוהב אותה בעולם. תתפלאו כמה שזה מרגיע ומהנה לשני הצדדים להתווכח ולהישאר מאוהבים.

 





אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


5.078125E-02