אהבה בללה לנד

אהבה בללה לנד

 

מאת: שרית מ

אמא שלי תמיד אמרה לי לא להתאהב באומן. הם מיוסרים, מחפשים את עצמם לנצח ותפרנים, אמרה לי שוב ושוב וקיוותה בכל מאודה שאביא הביתה מנתח פלסטי או עורך דין לענייני נדל"ן.
אבל במקום זה הבאתי אותו עם הגיטרה תלויה על היד, מבט חולמני בעיניים, בלורית מתנופפת והרבה מאוד פנטזיות.
כל הארוחה, במפגש הראשון אתה, לפני שנים, הוא סיפר לה שהוא הולך לכבוש את
L.A, שיש לו סוכן, שהוא הדבר הבא. כל כך חולמני הוא היה, שלא האמנו לאף מילה שלו. בסתר ליבי קיוויתי שהוא מפנטז, לא רציתי לראות אותו הולך.
קשה להיות המחזרת של אומן מיוסר, הוא חוטף דיכאונות ויש לו הופעות בלילות ושובל של בחורות משתרך אחריו ואת תמיד צריכה לפקח עליו ולדאוג איפה הוא היה אם הוא חזר כל כך מאוחר.
היתה לי ציפייה שהוא יתיישר, יתאפס על עצמו, ייקח את עצמו בידיים וילמד מקצוע. רציתי לקבע אותו שיהיה שאפתן כמוני אבל לא בהזיות, שישאף למשהו מכניס כלכלית או לפחות למקצוע שאצלי בתודעה נתפש יוקרתי. אולי בעצם לא האמנתי בו ורציתי שהוא ייכשל, חשבתי שיהיה לנו קל יותר אם הוא יבחר כיוון אחר. הרבה שנים תמכתי בו, מלווה אותו במשברים ובהצלחות, כשאמרגנים הבטיחו הבטחות ונעלמו, כשמישהו אחר קיבל הופעה והוא נשאר רק לחמם מאחור.

החלום שלו הוא לא החלום שלי
אבל יום אחד הוא ארז מזוודה וסיפר לי שהוא קנה זוג כרטיסים, אחד בשבילו ואחד בשבילי, שזה החלום של שנינו שאחרי כל כך הרבה שנים הגיע הזמן שנקצור את הפרות. אבל אני לא זזתי, הייתי המומה, בכל ליבי היתה בי עוד טיפה של תקווה שיום אחד זה ייעלם, שנמשיך הלאה בלי הפנטזיה הילדותית של פעם, שהוא יכול לכבוש את אמריקה.
רבנו ובגדול. לא הסכמתי ללכת אחריו או לטוס אחריו או להגר לאמריקה בעקבותיו. החיים שלי כאן, העבודה, הלימודים, המשפחה, לא מסוגת בקושי לשרוד חופשה צרה מעבר לים אז תקופה ללא תאריך חזרה? כרטיס הלוך בלי לדעת מתי חוזרים ובסופו של דבר, החלום שלו לא היה שלי. לא חלקנו את אותו החלום כמו שהוא חשב כל השנים.
פתאום הבנתי שבן הזוג שלי צריך להיות מישהו שאני אראה אתו עתיד משותף ולא עתיד אחר ואי אפשר לכפות שום דבר על מישהו. אז הוא נסע ואני נשארתי וכעסתי, התעצבנתי על כך שהעדיף את החלום שלו על פניי, שבמקום שנגשים את עצמנו ביחד הוא בחר להגשים את עצמו בנפרד.

אני כאן הכוכבת
אחר כך שמעתי עליו פה ושם, קטעי רכילות, פיסות עיתונות, שהוא מחלטר ואז מצליח, שיש לו ג'ובים, שהוא מסתובב עם כוכבניות שלוקחות אותי בהליכה, שהוא עושה הוליווד, שהוא לא מפורסם אבל לגמרי שם. חברים משותפים עדכנו אותי שהוא מאושר וזה כל מה שרציתי לדעת, ששמח לו, שהוא הצליח בדרך שלו. לפעמים קנאתי שאני לא לידו, רציתי לראות אותו ברגעי השיא עליהם הוא פינטז כל השנים אבל לא היתה בי כמיהה להיות עזר כנגדו או האישה שלצידו רציתי את הפוקוס עלי בקריירה, במשפחה, רציתי גבר שיעריץ אותי ולא את המוסיקה שלו.
ואמא שלי עדיין מבקשת שאני אביא לה שידוך טוב, חתן מצוין, ושלא יהיה מוזיקאי או אומן וגם לא איש אקדמיה, אלא מישהו שמחובר לחיים, שהוא כמוני עם תובנה כלכלית ושאיפות להצלחה מקצועית ולא העסקי הבידור או האוויר כמו שהיא קוראת לזה. אז בינתיים אני מחפשת ושמחה שאני לא בללה לנד.

 

 





אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


.015625