הוא מעדיף את העבודה על פניי

הוא מעדיף את העבודה על פניי

 מאת: רוית ת

נכון לשורות אלה, גמר ליגת האלופות קרב וכל החברות שלי מתלוננות שהגברברים שלהן יהיו עסוקים במשחקים. יריצו בירות ודחקות ויפצחו גרעינים בברים אפלוליים ליד נשים זרות כשהן יושבות בבית עם הילדים או החברות ומחכות. הן יכלו להצטרף אך נדחקו לשוליים. הבעיה שלי יותר גדולה, בעוד הגברים שלהן נעלמים רק לשעה-שעתיים פעם בשבועיים, הגבר שלי תקוע בעבודה. בהתחלה זה היה כמה שעות אקסטרה פה, שעות נוספות שם ומכאן לכאן, איך שהוא הקים עסק עצמאי, אני רואה אותו במקרה הטוב עם רדת החשכה וגם אז הוא טרוד בענייני עבודה.
נראה שכבר נגמרו לנו נושאי השיחה כי כל מה שמטריד אותו זה העסק וכשהוא מתרגש זה כי לעסק היו רווחים, כשהוא מודאג זה כי לעסק יש צרות, כשהוא חולק סודות וחוויות זה עם השותף שלו לעסק ולא איתי אז למה שלא תתחתן עם העסק וזהו? אני שואלת בתוכחה, מאפסת אותו שבמציאות משפחה וזוגיות חשובים יותר מעבודה.

העסק הוא הבייבי שלו
בהתחלה תמכתי בו, שילך עם החלום שלו, הוא טיפוס של יזם ולא של שכיר, חשבתי לתומי שזה יעשה אותו יותר מאושר ושיהיו לו עובדים ושהוא יהיה איתי בבית יותר. הרי רק עכשיו עברנו לגור יחד. איזו טעות מרה! במקום שאקבל ממנו זמן איכות לעצמי, אני רואה אותו בעסק, מסתובב כמו מאוהב, נוגע ברהיטים שהוא עיצב, מראה לי מרחוק איך הלקוחות מוקסמים, קובע איתי לפלאפל זריז בקרן פינה, אין לו זמן הוא חייב לחזור לעבודה. הוא לא רוצה לערב אותי יותר מדי בעניינים, העסק הוא הבייבי שלו ולא אני. כרגע הוא לא רוצה תינוק אמיתי, הוא מסתפק בעסק שמתפתח וצמח ומפרגן חזרה יותר מילד משלך, הוא מסביר לי בעיניים בורקות. כולה כסא, זה מה שהוא יצר, כסא ושולחן ושידות, רהיטים דוממים ותינוק זה חי ונושם וזז, אני מנסה לשכנע אותו אבל נראה שכל התוכניות שהיו לנו לפני העסק על חתונה וילדים נדחקו הצידה לטובת העסק שלו.
הוא לא יכול להתחייב מתי העסק יתייצב, זה יכול לקחת שנים, אומרים לי כולם, הוא יכול להצליח או להיקלע לחובות, אין וודאות וכשאין וודאות, אנשים לא ממהרים לעשות החלטות נמהרות כמו חתונה וילדים.

מעדיף את העסק על פניי
אתם מבינים, התאהבתי בשכיר, שהיתה לו עבודה יציבה, שגרה קבועה, שאני הייתי חלק מחייו והשתלבתי בהם בקלות. הוא היה משועמם בעבודה ורק חיכה לי שאבוא כבר הביתה לזרועותיו. והיום אני צריכה לגרור אותו בכוח מהעסק, להזמין לנו חופשה כדי שהוא לא יוכל להתחרט, לעשות מניפולציות כדי שהוא יישאר עוד קצת בבית, לפעמים אני חולה, לפעמים אני עצובה, לפעמים הקלטתי סרט ואני לא רוצה לראות אותו לבד. העסק שלו פתוח כל הזמן, כמו שיש גברים שיושבים באוטו ומבלים, הגבר שלי בורח לעסק שלו לעצב, לפגוש אדריכלים, לנגר וליצור. שם זו הסביבה הטבעית שלו ואני כבר לא חלק מתוך זה. אני מבינה את התשוקה, גם לי יש דלק בחיים, אבל העבודה לא משתלט עלי, אני משאירה מקום לזוגיות ואהבה והוא? הוא כאילו בחר בעסק ואותי הוא שומר למקרה שהעסק לא יצליח. אני זוגיות של שכיר משועמם שלא מתאימה להלך הרוח הפרוע והמרוגש של עצמאי שחווה שינוי כה עוצמתי. אני מול העסק זה מאבק אבוד מראש, העסק ינצח אותי בטוח, העסק הוא יצירה שלו ואני רק תוספת לחיים ולא המהות.
זה עצוב אבל אני לא מוכנה להמשיך ככה יותר. זה אני או העסק אני אומרת ובלי לשמוע את התשובה אני הולכת, כי אני יודעת שאיך שהוא אוחז בכסא החדש בכל כך הרבה תשוקה ואהבה, התשובה ברורה וידועה.

 





אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


0