נמאס לי להתחפש

נמאס לי להתחפש

 

מאת: רעות הקטנה

לקח לי הרבה שנים ללמוד לאהוב דייטים. בהתחלה הייתי כמו מאובן, מנוונת בכסא, מחכה שהוא ישאל אותי משהו, שיקרה משהו כדי שאוכל להגיב, לא זרמתי בלשון המעטה. רק כעבור שנים הבנתי את הפרנציפ, מישהו לימד אותי, הלכתי לדייט קואצ'ר שהסביר לי איך להתנהג.
הוא אמר לי: זה משחק אז תשחקי ויחד התאמנו על שפת גוף, על גישה, על ביטחון, הוא שלח אותי לשוטט באתר הכרויות, לחפש לעצמי התנסויות חדשות ואיכשהו התמכרתי לתחושה, לכל התהליך, למשחק.
אחד הדברים שהקואצ'ר לימד אותי היה לשחק תפקיד, לחשוב על עצמי איך שהייתי רוצה שיתפסו אותי, סקסית, מצחיקה, נשית ואז לנסות לראות את עצמי לעל אורך הדייט מבעד לעיניים של הבחור. ראיתי סרטים, עקבתי אחרי כתבות בעיתון ומדייט לדייט צברתי ביטחון. למדתי לשכל רגליים, לשבת בגב מורם, אף למעלה, היה לי את הפוזה וזה עבד. למדתי לצחקק, לחייך גם אם אין שום סיבה לחייך, לשאול את השאלות שמכוונות למקומות הנכונים (ידעתם שתמיד טוב לקרוא קודם כמה כתבות באתרי אינטרנט כדי ללמוד על נושאי שיחה לפי תחומי העניין שהופיע בכרטיס של הבחור?).

לא הייתי באמת אני
בקיצור, הצליח לי. עובדה שזומנתי לעוד דייט ועוד דייט, אבל למרות ההצלחה המסוחררת, הייתי מנותקת. בדיעבד אני יודעת שזה לא הייתי אני זה הייתי אני, רעות, בתחפושת. התחפשתי למישהי אחרת. התגנדרתי, התאפרתי, בחרתי בגדים בקפידה שמשדרים טרנדיות ואופנתיות, ובעיקר סבלתי. אני טום בוי לא בחורה של איפור ובשמים או קרמים לנקבוביות אבל גיליתי שרוב הבחורים אוהבים בחורות מטופחות שמריחות טוב, שיש להן סגנון ורצוי נוצץ, שמשדרות משהו חושני ובלית בררה נאלצתי להשקיע בעצמי כדי לענות על הדרישות. ספר, קוסמטיקאית, קרמים והשקעה ולא הייתי באמת אני.
השיא היה שיצאתי עם מישהו ומדי בוקר קמתי כדי להתארגן, כדי להראות טוב בעיניו. קראתי לזה רעות נכנסת לתחפושת שלה. לבגדים שהם לא אני, למסכת פנים שרק מעקצצת לי בעור, לאיפור שגורם לי להראות בוגרת יותר וממש לא אני ויוצאת לנשף תחפושות.
רק בשלב מאוחר יותר הבנתי שגם הבחור לצידי מחופש, הוא לא מכיר את רעות האמיתית ואם אני לא אמיתית איך אדע אם הוא בכלל אמיתי? האם הוא באמת מתעניין במה שיש לי לומר או שהוא פשוט רוצה שאבלה אתו את הלילה, האם הוא מכיר אותי באמת או רק את הפרטים היבשים שמסרתי בכרטיס שלי, האם הוא מקשיב לי או רק שומע את מה שיש לי לומר?

שוברים את הכלים
דייטים זה משחק אבל לפעמים צריך לשבור את הכללים. נחמד לשחק משחקי תפקידים, סימולציות, לשפצר, נחמד גם לשחק משחקי חיזור, זה רומנטי, אבל באיזשהו שלב צריך לצאת מהמשחק לעולם האמיתי ובעולם האמיתי אין מקום לתחפושות, פיות, שודדים או כל מני דמויות מהאגדות, אלא רק לאנשים עם המורכבות והעומק, וגם התסביכים.
לקח לי הרבה זמן לקרוע מעלי את התחפושת ולהסיר את המסכות וזה כולל גם את הבגדים שהם לגמרי לא בסגנון שלי ואת המייק אפ שטשטש את הפצעונים ולהראות לבחור שאיתי את האני האמיתי. בהתחלה חששתי שהוא לא יאהב שהוא יגיד שהוא מעדיף אותי בגרסא הקודמת אבל כל מה שהוא אמר היה איפה היית כל הזמן הזה? מסתבר שהוא קלט אותי, שאני משחקת, שאני לא כנה, אבל הוא גם הימר שיש לי הרבה מעבר לרק תדמית מגניבה. הוא חיפש מאחורי התחפושת את האישיות שלי והפלא ופלא, הוא מצא.
מאז אני מאושרת, יכולה להיות רעות שאני. אומנם אנחנו כבר לא יוצאים אבל למדתי משהו על דייטים: כולם מחפשים ומתחפשים ולפעמים פשוט צריך לחפש מה יש מאחורי התחפושת.





אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


1.464844E-02