נמאס להתאמץ בשביל אהבה

נמאס להתאמץ בשביל אהבה

 מאת: מישהי לא רגועה

די אני פורשת. בא לי לקום וללכת. לצאת מתוך המרוץ המשוגע הזה אחרי אהבה. להגיע לדייטים, להכיר בחורים חדשים, לגולל שוב את סיפור חיי, להשיב לאותן שאלות, לחכות להזמנה לפגישה הבאה ואז לגלות שהיא לעולם לא תגיע ולעבור לדייט הבא.
וזה לא נגמר כאן. כשאנחנו כבר יוצאים קבוע, אני הולכת על ביצים. כל הזמן מנסה לרגש, להרשים, לעמוד בציפיות, להפתיע מחדש, לגרום לעצמי להראות מעוניינת או להפסיק להתאהב כשאני יודעת שהוא לגמרי לא בעניין.
פשוט כל כך הרבה פעמים כיבו לי הלהבה וכל כך הרבה פעמים שלא שידרנו על אותם תדרים ומצאתי את עצמי לבד במערכה. אולי זה רק אני. אולי אני הבעייתית ואולי אני לא בוחרת נכון את המחזרים ואולי אני לא מתנהלת כהלכה בפגישות עיוורות ואולי פשוט מגיעה לי קצת מנוחה – אבל לפעמים פשוט נמאס לי להזיע כל כך בשביל אהבה.
התקופה שאחרי כיפור היא תמיד תקופה בשבילי לחשבון נפש. במקום לפתוח בהתחלה חדשה, עם אנרגיות ומרץ יותר מתמיד, אני נכנסת לסוג של תרדמת חורף. מתחשק לי לנח, לעבור על כל סיפורי האהבה של השנה החולפת, למדוד כמה הספקתי, לבדוק איפה טעיתי ואיך אני יכולה לתקן. אבל במקום להפיק לקחים או להסיק מסקנות ולצאת בכוחות מחודשים, מתחשק לי פשוט לחכות שמישהו ירים את הכפפה וישלח לי הודעה נוסח "יש לי מישהו להכיר לך" או "אני הבחור לו חיכית כל חייך". כל כך בא לי, שכמו אצל רבות מחברותיי, זה יבוא בלי הרבה מאמצים.
אחת הלכה ברחוב ונתקלה בטעות בבעלה לעתיד, אחרת פגשה אותו על ספסל הלימודים, ויש את אלה שיצאו לדייטים ונהנו מכל רגע ואפילו מתגעגעות ורק אצלי זה סיפור גדול ורק אני, לטענתן, עושה עניין מהכל ולא יודעת איך לדלג בקלילות בין דייט לדייט או להתענג על כל רגע.

5 דקות של תהילה
אולי זה כי אני משחקת משחקים. שבויה בסרטים. חושבת שאני צריכה לפלרטט ולהרשים כדי לקבל חזרה. אולי אני פשוט לא יודעת איך זורמים עם סיטואציה מלחיצה. אבל תסלחו לי, כשאני בדייט אני על קוצים. מרחתי מייק אפ על כל החטטים, שמתי עדשות בעיניים, בחרתי שמלה חדשה והשקעתי בלהראות רעננה ובמהלך השיחה אני מנסה לשעשע, לגרום לו למצוא בי עניין. כאילו יש לי 5 דקות של תהילה ואם בזמן הזה אני לא אעמוד במשימה, הוא יעבור לבחורה הבאה.
תגידו שיש בי משהו מתוח, שאני חייבת להשתחרר ודחוף. אתם כנראה צודקים, אבל אני כבר למדתי, שבאהבה עובדים קשה. גם שכבר עברנו לגור ביחד לתקופה קצרה שהסתיימה במהרה, הרגשתי שאני במבחן. שאם אני לא ארצה וננהל חיים משותפים מרתקים, הוא לא ירצה אותי להמשך וזה מה שקרה. במקום להמשיך עם הגישה של אני במבחן ובואי נשקיע, בפעם הראשונה בחיי התעוררתי בבוקר והרגשתי בבית ונתתי לעצמי להיות אני והוא? במקום לקבל אותי בזרועות פתוחות, טען שהוא משועמם, השגרה חונקת אותו ושאני סוגרת אותו ושהוא חייב ספייס ושזה נגמר. עד שכבר נתתי לעצמי מנוחה, וקיבלתי סטירת לחי בחזרה.

שמישהו אחר יתאמץ בשבילי
אז אולי זה לא עובד, אולי לא כולנו בנויים לזרום וליהנות ממערכות יחסים ואולי פשוט לא מצאתי את הבחור הנכון שיוציא ממני את הצד הרגוע שבי.
בינתיים אני מחפשת דיל לחופשה. רוצה קצת זמן עם עצמי, בלי לחשוב על הדייט הבא ואיך לעבור אותו בהצלחה. אמרו לי שזו לא תחרות ושזה לא בשביל תעודת בגרות, שאני צריכה לתת לעצמי להתאהב ולא לאלץ את עצמי להצטיין במשימה.
אז אחרי החופשה אני אחזור, ואולי הפעם אוכל להתענג על התהליך עצמו ולא רק לחכות שמישהו יגיד לי שעברתי לשלב הבא. מעכשיו אני נחה ושאם מישהו באמת רוצה אותי, שהוא יתאמץ בשבילי.

 





אתר הכרויות החצי השני   /   אודות החצי השני   /   שאלות ותשובות   /   האני מאמין שלנו   /   שירות לקוחות   /   להרשמה חינם  /  מגזין הכרויות ודייטים  /  תקנון


3.90625E-03