שרות לקוחות ! 1-700-700-450

חטאים של זוגות אוהבים

מאת: נטלי ג

המבטים הנבוכים מסביב לשולחן הם סימן להפסיק להתנשק כל הזמן. ההורים שלי משפילים מבט, הם שמחים בשבילי, שיש לי אהבה, אבל הם לא רוצים לראות אותנו מול הפנים מזילים ריר. מסתבר שאנחנו הורסים להם את התיאבון...
יש עוד הרבה חטאים קטנים של אוהבים, אחרי שגיליתי את הפרטנר באתר, למדתי שכל מה שהכעיס אותי כשהייתי רווקה, שגרם לי לקנא ולהשתוקק לאהבה, הפך לחלק בלתי נפרד מהשגרה.
יום הסליחות המתקרב ובא גורם לי לחשוב על החטאים המתוקים שלי ושל אהובי וזה הזמן לבקש סליחה מכל הרווקים שסביבנו ולאחל להם – בקרוב אצלכם!

החטא: מפסידים יום עבודה למען האהבה
אני מודה, אנחנו מקיצים לתוך יום עמוס ואין לנו כוח לזוז. כל כך כיף כאן מתחת לפוך, אחד עם השנייה, מחובקים ושום דבר, גם לא השעון המעורר, יפריד בינינו. אנחנו מבריזים מהעבודה, מבלים עוד קצת בין הסדינים ורק למחרת צריכים לזייף צינונים, כאבים דמיוניים, שהרגשנו רע ולכן לא הופענו לעבודה. אבל באמת שהיתה לנו סיבה טובה. קשה מאוד להפסיק את האהבה באמצע...
כפרה: במקום להפסיד ימי עבודה, אנחנו מבטיחים להיפגש אחרי שעות העבודה או להפסקת צהריים. לפחות יש סיבה לחכות שהיום כבר יסתיים ויש בשביל מי לחזור הביתה.

החטא: מעדיפים את הביחד
החברים שלנו, שפעם היו במרכז עולמנו, נדחקים הצידה. החברות מקטרות שהן רואות אותי פחות, החברים שלו שואלים מתי אני ארשה לו להצטרף אליהם ללילה בעיר. אבל הזוגיות הזו לה חיכינו על השנים נראית יותר אטרקטיבית מפורום גדול של חברים. אז נכון שזה סוציומטי ומכעיס את החברים, אבל יש רגעים בהם האהבה מנצחת.
כפרה: אנחנו מחלקים לעצמינו לוח זמנים: ערבים זוגיים שהם רק שלנו וערבים שמוקדשים לחברים בהם כל אחד מאיתנו יוצא בסולו עם החברים שלו. זמן איכות זוגי וזמן איכות חברתי בלי שאף אחד יבוא על חשבונו של השני.

החטא: חושבים שאנחנו לבד בעולם
אנחנו לא רואים אותם ממטר. מבחינתנו אנחנו עכשיו באי בודד ואקזוטי, ואין אף אחד מסביב. אנחנו יכולים לשמוע רק את דפיקות הלב ולהרגיש את התשוקה. הבעיה היא שאנחנו באמצע מפגש חברתי רב משתתפים והם בוהים בנו ונאנחים, לא בא להם לראות אותנו אוהבים ודביקים כל הזמן.
כפרה: אנחנו מחזיקים את עצמנו חזק ושומרים את הצמא לחיבוקים ונישוקים לרגעים אינטימיים שזה רק אנחנו ולא כל העולם ואשתו.

החטא: מתחרים בינינו מי אוהב יותר
לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו בסוג של תחרות, נאבקים מי אוהב את מי יותר או לפחות – מי מראה יותר אהבה. אני מפתיעה במחוות רומנטיות והוא שולח אלי פרחים, אני מבשלת לו ארוחה מושקעת שופעת מטעמים והוא דואג להביא לנו ערב אחד שף פרטי לחוויה קולינארית שלא משתווה לארוחה שיצרתי במו ידי. התחרות הזו שואבת אנרגיות, אבל בסופו של דבר, אנחנו אוהבים אחד את השני באופן שווה גם אם אחד משקיע יותר מהשני.
כפרה: מהיום מפסיקים למדוד את כמות האהבה ומקפידים על האיכות של הזוגיות. צריך לומר אני אוהב אותך אבל לא רק כדי להוכיח שזו האמת.

החטא: חושבים על חתונה אבל לא מדברים על זה
בתוך תוכי אני רוצה לשאול אותו אם הוא רואה אותי כאשתו לעתיד, אבל אני מתביישת. פוחדת לקבל סירוב בפנים. אולי גם לו יש מחשבת והרהורים עלי כפרטנרית ואולי גם הוא פוחד שלא אתחייב בפניו. כשהחברים שואלים: "נו, מתי אתם מתחתנים?", אנחנו שותקים ומוצפים במבוכה.
כפרה: אולי הגיע הזמן שנדבר על העתיד, כי כל יום שעובר אנחנו אוהבים יותר.


0