רווק בחתונה - נסו ותיהנו

 מאת: עומרי

אני עומד ליד הבר אקטיבי והברמנית לא מפסיקה לפלרטט איתי, המחשוף שלה קורץ לעברי, ואני לוגם ומתבונן סביבי אבל ממוקד לגמרי בה. הגעתי לחתונה הזאת לבד, אני לא מכיר אף אחד אבל עד כה הולך לי לא רע: עברה בקושי שעה סביב הבופה וכבר קבלתי 4 הצעות חברות, 2 דודות התעלקו עלי, שלפו תמונות של הבנות הרווקות שלהן וזרקו לעברי כרטיסי ביקור, הברמנית סיפרה לי שהיא כרגע בהפסקה מבן זוגה והחברה הכי טובה של הכלה בודדה יותר מתמיד והיא רק מחכה שאצא אתה לסלאו על רחבת הריקודים.

פתאום אני רווק נחשק
כשגיליתי שאני אגיע לאירוע הזה לבדי, התחרפנתי וניסיתי לשחד את כל חבריי וידידותיי שאחד מהם יגיע עימי ויהיה בן זוגי או בת זוגתי. להיות בדד באירוע חברתי לא נראה כתסריט מוצלח, לא ידעתי אם אמצא את עצמי וחוץ מזה, חתונות גורמות לי לבכות. אני מתרגש יותר מהחתן והכלה, מדמיין את עצמי במקומם ונזכר שבינתיים עוד לא הגעתי לשלב כזה עמוק עם בחורה שאשלוף טבעת ואציע לה להינשא לי. אבל בערב הזה המצב נראה מבטיח יותר מתמיד: סוף סוף אין לי מתחרים, כולם כאן זוגות-זוגות ועסוקים וכל רווקה שמגיעה מיד בוחנת אותי בזווית העין.
אתם מבינים, בחורות בחתונות נהיות כמוני, סנטימנטליות, מתרפקות, מתמוגגות, חושקות. הן פתאום מבינות שהחברה שלהן מתחתנת ומשאירה אותן מאחור לבד ומה יותר טוב להיות זה שינחם אותן בדיוק שהמציאות חולפת לנגד עיניהן?
אז כל מה שאני צריך זה בעצם לבחור את אותה אחת שתלווה אותי הערב. אבל במקום להתענג על הרגע: אני מבולבל. יותר מדי הצעות בבת אחת. אני רגיל לאתר הכרויות, לבחור בפינצטה את אותה אחת ומיוחדת שאבלה אתה ערב קסום ולהשקיע את כל כולי בה ולפתע, אני עומד בפני בחירה קשה: כמה בחורות ואני רק אחד ואיך אדע במחי לבחור כשכל אחת נראית לי לפתע מדהימה?

יש דברים שקורים בחתונות הכי טובות
אז אני מסתחרר ומסתובב ביניהן. עדיף לשתות ולהגיד שטויות מאשר להיות פיכח ומתוח. נעים לי בקרבתן: הן מבושמות ולבושות במיטב השמלות ומשתוקקות אלי. לא משנה להן בכלל איך הגעתי לכאן ולמה אני רווק, אין שאלות של דייטים רק גישושים. זה אירוע של ערב אחד ולערב אחד הן ואני מרשים לעצמנו באמת לזרום. האלכוהול עושה את שלו וגם הפלאשים מסביב, התקליטן רומנטי והזוג שזה עתה נישא קורן מאושר ומעורר קנאה. פתאום כל מה שמתחשק לי זה לקחת אתן מאותן בחורות נפלאות שלא בטוח שבכלל היו רואות אותי ממטר עשר שנים קודם לכן ולשאת אותה לאישה כאן ועכשיו, כל עוד הרב בסביבה.
חתונות עושות את זה אפילו לגברים קשוחים כמוני: מרסקות לרסיסים את כל הקשיחות ומגלות את הרוך הפנימי, את הלבד שנמאס לו כבר להיות לבד. אבל איכשהו ולא משנה כמה אני נהנה מהחיזורים ומהריקודים ומההצעות שנזרקות לעברי, אני יודע שאחרי שהערב הזה ייגמר וכולם יחזרו לשגרה, הבחורות יתעוררו בבוקר ולא בטוח יתקשרו. אי אפשר כנראה לרקוד על כמה חתונות, צריך לתת לכל אחת יחס מועדף משלה. אני אחפש את אותה אחת באתר, אחזר אחריה מרחוק ואז מקרוב כשאני פיכח וערני וקצת עצבני, אבל בעיקר מרוכז בה ולא מאבד את עצמי בכמה בחורות שונות. מה שבטוח, הערב הזה שבו ביליתי לבד בחתונה יזכיר לי כמה אופציות יש בחוץ ואיך זה נפלא שאני עוד בשלב שבו אני יכול באמת לבחור את האחת והיחידה.