לא פלא שאתה לבד

 מאת: רננה

איך בא לי להגיד לו את זה, יושב ומתלונן כל הדייט על כמה שבחורות בימינו בררניות ושחושבות את עצמן ומשחקות אותה קשות להשגה ומשקיעות רק בעבודה, הוא יושב מול בבית קפה ומתבכיין, בכלל לא אכפת לו שאני מולו ושאני אחרת, הוא לא נותן לי צ'אנס הוא רק רוצה להתלונן על כל המין הנשי ולתלות בי האשמות. זה הבחור העשירי בערך שאני פוגשת ושואלת את עצמי: איך הוא מתלונן שהוא לבד? הוא רוצה להיות לבד. מישהו שלא מקשיב לאף אחת, ששקוע כולו בעצמו, שלא מבין בדיחות ציניות שרק רוצה להגיע אליו הביתה בסוף היום וללכת לישון, שעושה טובה שהוא משלם על הקפה שלך, שהמחמאה הכי גדולה זה שהוא אומר "וואו, הגעת בזמן, הייתי בטוח שתאחרי", איך מישהו כמוהו לא פוגש אף אחת? באמת, "מאוד מוזר".
יש אנשים שאני יודעת למה הם לבד, אחרים זה ביש מזל, פספוס אבל יש בחורים שאני מיד יודעת ויכולה לאבחן מה הבעיה שלהם. אחד נמוך וסובל מתסביך עם הגובה שלו, כל חייו הוא מנסה להעצים את עצמו על ידי רברבנות מייגעת והאחר נפגע ממישהי אז מאז הוא החליט שכל הנשים לא רציניות ושכולנו עשינו יד אחת נגד גברים ויש לנו כוונות זדון מרושעות ויש את אלה שמפהקים לך כדי להראות שאת לא מספיק מעניינת אותם ואחרים, פוחדים שלא תתקשרי, אז הם חייבים להגיד שהיה נחמד אבל הם לא בטוחים שיהיה להם זמן אליך. אבל הכי נוראים זה אלה שחוקרים אותך על חיי האהבה שלך, שרוצים כבר בדייט ראשון לדעת אם מי היית וכמה את מנוסה ומה את רוצה מהעתיד, שתתחייבי להם על ההתחלה שזה לנישואים, שאתם זורמת, שאת תהיי בשבילם לנצח, הם כל כך מפוחדים מהצל של  עצמם שהם רוצים שתחזיקי אותם חזק ורק אחרי שאת מתמסרת טוטאלית הם בעצם אומרים לך שזה לא מתאים להם, שאת לחוצת חתונה ואת סתם מלחיצה אותם.

אתה מתחיל אתי? גם אני אתחיל אתך !
כבר היה לי אחד שלא התקדמתי אתו לשום מקום, זה לא התאים לי, אז הוא בכלל זרק לי שמי בכלל ירצה להיות אתי. כאילו גברים לא יכולים לקבל לא בקלילות ואלגנטיות, הם חייבים להעליב אותן כדי להרגיש טוב עם עצמם. גם אני יכולה להיות רעה ולהתחיל להגיד לבחור מולי מה אני חושבת עליו ושלא תחשבו, בכמה רגעי משבר, שהבחור בחר להשתמש בטקטיקות שמחפות על שברון ליבו אכן עשיתי זאת. הסברתי לו שהוא צריך ללכת לפסיכולוג, שזה יעזור לו, שהוא צריך לקבל את החולשות שלו ולא להתעלם מהם, שהוא חייב להתנתק מההורים כי הוא ילד של אמא ואף אחת לא רוצה תינוק כבעל, לפעמים קצת נסחפתי והרגשתי רע עם עצמי אבל לפעמים אני בטוחה שזה עזר בהמשך לבחור שעשה אחרי הדייט איתי חשבון נפש והסיק את המסקנות שלו. מי שסיים עניין יפה לא קיבל ממני מנה גדושה של ביקורת אבל מי שבחר בדרך המלוכלכת, ועוד איך קיבל האשמות בחזרה, אני כבר לא פריירית. פעם הייתי שומרת לעצמי את העלבון, מגיעה הביתה ובוכה, אבל בשנים האחרונות החלטתי שמי שלא נחמד אלי לא יקבל ממני יחס נחמד בחזרה. אתם מבינים, הדייטים מחספספים אותך, יש דברים שאתה לומד על הלב שלך ואי אפשר תמיד להבליג, לפעמים מתחשק לך להגיד למישהו את האמת, לפצות על הדייט הרע. אבל מתי מתרסקת כל הציניות הזאת? שבא בחור נחמד והוא קליל ומקסים ומצחיק אותי וגם אם זה לא הולך, אני זוכרת לו לטובה את הרגעים היפים שהוא נתן לי ואני אף פעם לא אלכלך עליו לא בפניו ולא מאחורי גבו. אם היתה אפשרות אפילו הייתי נותנת לו דירוג בכוכבים לכרטיס באתר הכרויות החצי השני. בשביל הדייטים האלה, הקסומים, שווה לצאת גם אם לפעמים בדרך פוגשים כל מיני לא יוצלחים.