שרות לקוחות ! 1-700-700-450

וידוי - כל הזמן הזה שיקרתי

 מאת: סטלה

כשמערכת יחסים לא מתניעה אנחנו טובים בלשכנע את עצמנו. שבעצם טוב לנו שהקשר תקוע כי למי יש זמן להשקיע יותר? מי צריך עכשיו חתונה אנחנו עוד ממש צעירים או עדיף לנו לבד בתקופת מבחנים. לפעמים באמת הזמן לא מתאים או מצב הרוח לא מכוון במוד של חיפוש אהבה, אבל לפעמים זה רק אנחנו משקרים לעולם ולעצמנו.
אני הייתי שם אז אני יודעת. רווקה זחוחה, צינית וארסית שרק מחפשת איך לקטול את כל הזוגות שמסביבי, שהם דביקים, שהם פתטיים, שהם סתם לחוצים על חתונה וילדים, שהם לא סגורים על עצמם או שהם התפשרו ואני בעצם בסדר.
אני זאת שהולכת עם האמת הפנימית שלה עד הסוף ומוכנה לצאת לדייט רק עם יש מישהו ממש מיוחד באופק או שזה מרגיש לי נכון אבל על אמת.

אני פוחדת להתאכזב
האמת היא שבעצם חייתי בהכחשה עצמית. לא מצאתי בתוכי את כוחות הנפש לחפש באתר הכרויות או לצאת או לספוג דחייה ולא ידעתי מה לעשות עם זה אז היה לי נח לשבת עם עוד כמה חברות רווקות וביחד להתמרמר על כולם חוץ מלראות שמי שבעצם ממורמר זה אנחנו ורק אנחנו.
היום אני בשלב אחר בחיי. אני כבר יודעת להוציא מתוכי את הזעם העצור ולהיות שלמה עם המחסומים והחומות שבניתי, סורגים צפופים שבתוכם כלאתי את ליבי הפחדן.
בהתחלה כמובן שיקרתי לכולם שאני וד' (ככה אקרא לו) רציניים. מה פתאום, הוא סתם עובר אורח בחיי. אחר כך כשכבר לא יכולתי יותר וידעתי שאני רוצה להתחתן והוא לא, שיקרתי גם לו שאני בכלל לא בקטע ובדיוק כמוהו טוב לי עם הסטטוס קוו שלנו, אבל אחרי כמה שנים שבהם הרגשתי שהחיים שלנו לא זזים לאף מקום והוא מבסוט מזה ואני לא – יצאה האמת לאור וביום אחד פשוט קמתי והלכתי ואתם יודעים מה? הרגשתי הכי טוב בעולם.
נכון, היה לי קשה לוותר עליו ולא ידעתי מה מחכה לי בחוץ, אבל זה הרגיש לי סוף סוף נכון וסוף סוף יכולתי להגיד לאמא שלי בפה מלא ובלי להסוות את הדמעות שזולגות על הלחיים : "ד' לא רוצה להתחתן איתי אמא הוא לא באמת אוהב אותי!". סוף סוף חשתי הקלה.

האמת מפחידה
אז למה אנחנו משקרים לעצמנו? יש לזה הרבה סיבות. הפחד להתמודד עם האמת או עם הביקורת של הסביבה, עם רגשי נחיתות ואם עתיד לא ברור. לפעמים האמת כואבת ולפעמים היא סתם מפחידה אבל תאמינו לי, איך שמוציאים אותה לאוויר העלם היא חופשייה והרבה יותר קל להתמודד אתה, כי כבר אי אפשר לשקר ולחפות וקל יותר להישיר מבט למציאות ופשוט להיכנס אליה כמו גדולים.
מרגע שאני וד' נפרדנו, הצלחתי להסתגל ללבד וזה לא היה כמו קודם, כבר לא אמרתי לעצמי שטוב לי ככה והיה לי רע, אלא באמת היה לי טוב. הרגשתי שאני שלמה עם הלבד הזה כי הלבד הזה היה מתוך בחירה וכשנמאס לי מהלבד ומלגדל חתול ולקנא באחרים, עשיתי את הצעד הראשון בדרך לאהבה, נרשמתי לאתר הכרויות, חיפשתי והפעם לא בררתי בפינצטה.
נתתי לעצמי צ'אנס אמיתי להתאהב! יצאתי עם כמה שיותר כדי להגדיל את הסיכויים והפתעתי את עצמי. דווקא השמנגוץ, הכי לא הטעם שלי, זה שניחן באופי ביישני, מצא חן בעיני. אם זה היה עשר שנים אחורה בטח הייתי משקרת לכולם ואומרת שהוא ממש לא בשבילי ואני רק משתעשעת בו וברעיון, אבל הפעם ידעתי שזה פשוט לא נכון. שאני מאוהבת ושזה בסדר, כי לפעמים האהבה היא מפתיעה ומגיעה מכיוונים לא צפויים. סוף סוף יכולתי להתאהב בלי לשקר שאני לא מאוהבת או לא רוצה לאהוב ואני ממליצה לכולכם לנסות את זה, להתמודד עם האמת שלכם ולהשתחרר ממה שהסביבה חושבת. תחשבו מה אתם רוצים ויהיה לכם יותר טוב בחיים.


0