זוכרים שאמרתי לכם שיונתן פרפקט בלי פאקים? אז הנה גילית אחד הבחור נידי. הוא צריך פידבקים חיוביים כל הזמן, לדעת שאני אוהבת אותו ולא יכולה בלעדיו. בקיצור מצאתי לי עוד גבי. אז היו לנו כמה שבועות של ירח דבש וסקס מעולה ואהבה פרחה, ההורים שלו ושלי הפכו כבר לסחבקים כי נפגשנו כולנו ביום הולדת שלו לקפה ופנקייק, אבל מאז דברים רק הדרדרו. יכול להיות שאני הייתי בהתלהבות הראשונית, שיש לי חיים גם בלי גבי ולא צריך את גבי, ויכול להיות שגם ברשע שהתשוקה דועכת אז לא נשאר הרבה. פתאום התחלנו לריב, למה אין לי כח לבוא אליו ולמה אני לא יכולה לדבר אליו יותר בחיבה ולמה זה שאני עצבנית בלימודים אומר בהכרח שאני עצבנית עליו ובעצם גילינו שקשה לנו להשלים, שאף אחד כאן לא מוותר וקל לנו מאוד להתרגז עד כאסח של לא מדברים עד מחר. אז נכון, גם כיף להשלים, הנשיקות האלה והסקס שאחרי וללכת מחובקים ברחובות ולדבר על אהבה. אבל תקלטו, עד שנפתחתי בפני יונתן ועד שהרשתי לעצמי להתמסר זה עבר לי – הכמיהה הזאת לאהבה, דעכה לי ברגע. יכול להיות שזה שוב פאק שלי אבל הנידיות של יונתן הורסת לי את הבריאות, היא גורמת לי להתרגז עליו למרות שזה לא באשמתו אז בינתיים אנחנו בהפסקה קלה. יונתן ממילא טס לוויקנד בספרד לבקר דודה ואני באטרף של הבחינות. נראה איך זה ימשיך מכאן, אבל מה שבטוח אני מאושרת, כבר אין לי גבי בראש. מצידי גבי יכול להיות עם מי שהוא רוצה.

 

כבר לא של יונתן