זוכרים את ד'? טוב מה אני אגיד לכם. עבד עלי בגדול הבחור הזה. אני לא אגיד הוא מניאק כי זה לא עניין וגם אולי אני קצת רכושנית אבל אני מאמינה במונוגמיה, כן, גם אם עוד לא הפכנו לסיפור אהבה לוהט. כשאני יוצאת עם בחור אני יוצאת עם אחד גם אם יש בי תשוקה לכמה ונכון קרה בערב שרקדתי על כמה חתונות מקביל אבל הייתי כנה. ד', לעומת זאת, יצא איתי ועם עוד אחת ובדק את שתינו בלי שידענו עד שגילינו את זה. מסתבר שהפרטנרית השנייה של ד' יצאה אתו לדייט ראשון ערב לפני ועשתה רושם טוב אבל לא מדהים. איך עלינו זו על קיומה של זו? היא עובדת כמוני בקטיף אבל גרה בקיבוץ אחר ולא היה ביננו קשר עד שפעם אחת קיבלנו משימה משותפת והתחלנו כמו שבנות אוהבות לקשקש על איפור, בגדים וכמובן, גברים. מפה ושם הגענו למסקנה שבחור החלומות עליו שתינו מפנטזות בלילות הוא לא אחר מאשר ד' וכשילינו את זה הרגשנו שאנחנו חייבות ללמד אותו לקח. יכולנו כמובן להחליט שהטובה מבין שתינו היא המנצחת, אבל כשגילינו שהוא עם שתינו פשוט ירד לנו ממנו החשק. לגמרי. אז מה עשינו אתם שואלים? פשוט מאוד, היא קבעה אתו פגישה ואני הופעתי אליה. עשיתי את עצמי כמובן מופתעת אבל התקרצצתי למרות שהוא נראה לחוץ וטען שהוא מחכה לחבר, ישבתי לידו, ליטפתי לו את היד והתחלתי לנשק אותו בלהט מתפרץ. האמת שמאוד נהניתי מהסיפור וקצת הצטערתי שוויתרתי עליו כל כך מהר, אבל איך שהופיעה השנייה באמצע הנשיקה הסוערת ד' קפץ מהמקום והדף אותי הצידה. הוא היה נבוך ושתינו צחקנו לו בפנים קצת הרגשתי כמו ילדה קטנה ומקניטה אבל החלטתי שאני בצפון וזה הזמן לעשות מה שאני רוצה בלי לנתח יותר מדי לעומק. אז נשארתי עוד קצת והחלטתי לחזור למרכז, עכשיו יש לי יותר אנרגיות ואני מוכנה לבדוק מחדש מה קורה בזירת ההכרויות.

תחפשו אותי באתר

בבוקר שאחרי הדייט עם יונתן התחילו לי ספקות, אולי לא הייתי משהו, אולי לא מצאתי חן בעיניו והוא החמיא לי רק כדי לרכך את העובדה שהוא עומד לסנן אותי עכשיו? התקשרתי לשתף אבל אף אחת לא היתה זמינה והחלטתי לצאת מהבית כדי לא לחשוב עליו. לא ידעתי אם לשלוח לו מייל או להתקשר וגם אם הייתי מסמסת אני ממש לא יודעת מה לכתוב למישהו שאני בקושי מכירה ולא יודעת מה הוא מרגיש ואם הוא חש כמוני. אחרי מערכת יחסים ארוכה שאתה רגיל לכתוב לפרטנר שלך בשיא החופשיות והכל זורם וטבעי קשה מאוד לחזור לסצינת ההכרויות כשהכל משחקים מתוכננים, אז התחלתי לשחזר בראש מה הוא אמר לי ומה אני אמרתי שזוהי הדרך האולטימטיבית, תגיד מיקה, להיות בסרטים מדייטים ואז פתאום יונתן מתקשר! הייתי למטה עם הכלבה והוא מתקשר. אני עונה, בהיסוס, אבל יונתן נשמע עליז אומר שהיה ממש כיף אתמול ואם בא לי באופן ספונטאני שהוא יקפוץ. מה ככה? כשאני לובשת איזה טרנינג והשיער מרושל? אני מיד עולה להתלבש אבל יונתן מקדים אותי, הוא כנראה היה קרוב. אנחנו יושבים על קפה ולהפתעתי יש לנו הרבה על מה לדבר ואני מתחילה להימשך לבחור. אזה כיף שאני נמשכת אליו. לקראת הסוף קצת ירד לי מגבי, מריח הגוף שלו, מהשיער על הגב, כל הדברים שהדליקו אותי עליו בהתחלה הפכו למה שהורס את המשיכה ואצל יונתן הכל חדש, הריח, הדרך שבה הוא מחייך ומזיז את הראש. קבענו להיפגש שוב הערב אני כבר מחכה, אף אחד לא יאמין לי אם אני אגיד שכמעט על ההתחלה פגשתי מישהו מדהים, אבל עד שאני אדע אם זה באמת מדהים או רק פיקציה אני שומרת את זה לעצמי.

הזורמת

אני לא אוהב איך שאני נראה. אף פעם לא אהבתי, יש לוק של גיק והייתי מאוד שמח ללכת לעונה הבאה של היפה והחנון שאיזה בלונדה/ג'ינג'ית/ברונטית סוערת תהפוך אותי לחתיך הורס וגם תתאהב בי. עכשיו אני עם צביקה חבר שלי בסיבוב קניות לקראת בליינד דייט. זוכרים את הג'ינג'ית? היא כבר התקשרה אלי פעמיים לוודא שאני מגיע הערב. לא בטוח שזה סימן טוב או שהיא פשוט היסטרית לחוצה ובטח יש לה משקעים וטראומות מכל מני מחזרים שביטלו לה ברגע האחרון. בכל מקרה כבר עברנו את כל הרשתות האפשריות לגברים וכל מני מוכרים למיניהם ניסו להלביש אותי בדרך שלא מתאימה לי בכלל, למעשה, מתאימה לי מאוד – חולצות חננות מפוספסות ואילו אני רציתי מהפך. שמישהו יהפוך אותי לדוגמן אמיתי או לפחות ילביש אותי שאני אראה פחות עצמי. מה בכלל לובשים לדייט ראשון? כולם תמיד חושבים שלבחורות יש בעיה שהן מחפשות את השמלה המושלמת שתהיה סקסית אבל לא יותר מדי, שיהיה לה קצת מחשוף אבל שיישאר משהו לדמיון ואף אחד לא מתייחס אלינו הגברים ולתדמית שלנו. טוב בסוף התפשרתי על חולצת פסים, אלא מה ושמתי קצת ג'ל בשיער (ממה שנשאר בין המפרצים, מה לעשות כמו גבר ישראלי מצוי אני מתקרח מהר מדי). עכשיו אני מוכן לבליינד דייט ם הג'ינג'ית, אני עומד מול המראה ומתרגל ביטחון עצמי גבוה. אני רועד קצת ברגליים, אבל אני מקווה שכשהרגע יגיע אני אזכור איך קוראים לי…

אוטוטו יוצא

הבחור בחולצת הפסים

עוד אוהבת את האקס המיתולוגי?

כשהתחלתי לחפש אהבה חדשה אמרתי לעצמי שאני מוכנה וגם אם לא התגברתי לגמרי על גבי הרי שלחשוב עליו או לחכות שהלב השבור יתרפא לא יעזור לי. ככה אמרתי אבל רגע לפני שקבעתי עם הבחור הראשון דייט לראשון בערב פגשתי את גבי במקרה. הוא הגיע לדשא של המכללה לבוש ספורטיבי כמו שאני אוהבת, עם חולצת הרוכבים שלו והסיגריה הנצחית והביט בי מרחוק, כאילו מעולם לא היינו זוג. לצערי הרב כאב לי בלב. למרות שחשבתי שאני כבר אחרי ושלא יזיז לי לראות אותי, עמדתי שם מחזיקה את עצמי לא לרעוד ובטח שלא לגשת ולדבר אתו. דיסטנט זו מילת המפתח! אמרתי לעצמי אבל בפנים – התגעגעתי, רציתי להיתלות עליו ולחבק אותו כמו פעם ולהגיד שאני סולחת, אבל כמובן שזה היה בלתי אפשרי, מה שקרה ביני לבין גבי אי אפשר למחוק ואין דרך חזרה ואני הרי עומדת לצאת עם מישהו חדש ולגלות עולם חדש של ריגושים.

החלטתי שאם יש משהו שיכול להסיט את תשומת ליבי מגבי כרגע זה להתרכז בדייט שלי הערב – אז מיד התחברתי בסוללרי לאתר (נפלאות הטכנולוגיה חברים) והסתכלתי שוב על הכרטיס של יונתן שנראה לי הבחור הכי מתוק בתבל עם גומות חן משני הצדדים ועיניים כחולות כמו הים וחשבתי רק על יונתן, למרות שעוד לא נפגשנו ואין לי מושג מי הוא זה עזר, גבי כבר הסתלק כשהרמתי את העיניים מהצג של הסוללרי ואני הרגשתי הרבה יותר טוב – אני פנויה רגשית לצאת לדרך.

מוכנה להתחלה חדשה

אז אני יושבת מול המסך ובוהה בצג, מנסה לחשוב מי אני בכלל, מה אני יכולה לכתוב על עצמי מעבר לפרטים היבשים והמשעממים, זה לא שיש לי חיים מרגשים יותר מדי, לא עשיתי שום דבר מסעיר באמת, אני סטודנטית רגילה לגמרי עם עבודה במשרה חלקית שזרקו אותה ורוצה מישהו שיאחה לה את הלב הסדוק.

ואז אני מבינה. אולי זה מה שעשיתי לעצמי כל השנים, הייתי כלואה במערכת יחסים שלא נתנה לי לנשום, עם גבר שרק כבל אותי אליו. גבי היה סופר רכושני, הוא תמיד רצה לדעת עם מי אני ומה אני עושה ולהצטרף אלי, הוא לא נתן לי לפתח אני משל עצמי ואני חשבתי שזה טבעי, כששני אנשים אוהבים הם כל הזמן רוצים להיות ביחד, אבל בעצם חנקו אחד את השני עד שכבר לא נשאר לנו אוויר לנשימה.

אז מה אני צריכה לכתוב בכרטיס שלי באתר הכרויות? שאני רוצה מערכת יחסים שפויה, שיש לי מה לתת, שאני רוצה לגלות את עצמי מחדש עם מישהו חדש, לנהל קשר יציב ובריא, אולי זה נשמע כמו סיסמאות אבל זו האמת, אני כבר לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שביליתי או שמישהו ריגש אותי. לגבי פשוט התרגלתי, לריח של הגוף שלו, לעיניים המבריקות שבוהות בי בהערצה ואז למריבות ולשתיקות ולשגרה השוחקת. פתאום זרמו לי המילים בקצב, הכרטיס שלי באתר התמלא באני חדשה, נרגשת, מתלהבת, זה בא לי בקלות, יכולתי להרגיש איך אני בונה את עצמי מחדש, כמה יש בי תשוקה לתת ולחזר אחרי מישהו שהוא לא גבי.

עכשיו כל מה שנותר לי זה לחכות לפניות. החלטתי שבהתחלה אני רוצה שיחזרו אחרי קצת לפני שאני מאתרת מי שמוצא חן בעיני, מה קרה, מזמן לא חיזרו אחרי, גבי כבר מזמן לא הביא אותה ברומנטיקה, אז הגיע הזמן שאני אהיה מושא התשוקה של מישהו.

פנויה להצעות…

החדשה באתר

אני שונאת את גבי, שונאת, שונאת, אני שוכבת על המיטה והפנים שלי אדומות, הראש שלי פועם מכל הבכי וההיסטריה ואני קורעת את כל התמונות שלי, מהטיול המשותף בברזיל, מהיום הראשון במכללה, את התמונה שצילמנו שנה שעברה בנשף פורים, אני אוהבת את גבי, אני לא יכולה בלעדיו, אני כבר מתגעגעת אליו, אני לא יכולה לחיות בלעדיו.

הטלפון מצלצל ואני בקושי נושמת, אולי זה גבי, בבקשה שזה גבי, אבל לא, זו רלי, היא מסמסת לי בלי הפסקה ומצלצלת, היא בטח כבר שמעה שגבי זרק אותי, שאני זרקתי אותו כי הוא בגד בי. בטח רלי חושבת שגבי יצא בסדר כי היא מצידה לא עושה ביג דיל מבגידות, היא בעצמה מפלרטטת למרות שהיא חזק עם תום ולמרות שהם כבר גרים יחד. אבל אני לא מוכנה שגבי ירסק אותי, לא מוכנה להיות עם גבר שמאחורי הגב שלי הולך לאחרות.

אני וגבי יחד מהיסודי, הוא היה החבר הראשון שלי ואחר כך נפרדנו ולכל אחד מאיתנו היו חברים, אבל תמיד אהבנו אחד את השני. אמא שלי תמיד אומרת שאני אימצתי את גבי כי היתה לו משפחה דפוקה ואני הייתי היחידה שנתנה לו יציבות, אבל מה זה כאן לשכת הסעד? לבן אדם היו תמיד בעיות, אגרסיות, הוא היה מתפרץ וצועק ולא שאני לא קפריזית, גם לי קופצים הפיוזים לפעמים, אבל גבי לא מצא את עצמו, הוא העתיק ממני הכל.

הלכתי ללמוד צילום, פתאום גם הוא חולם להיות צלם, הלכתי למכללה ללמוד מנהל עסקים, הוא בעקבותיי, לא עוזב אותי לרגע במנוחה ומרוב שהיינו מחוברים באינפוזיה אני התרחקתי ממנו ולא ראיתי איך הוא בוגד בי מול העיניים. כולם ידעו ורק אני יצאתי פאתטית, לא קלטתי שהקשר שלי ושל גבי כבר מזמן נגמר.

עכשיו אני לבד. לגמרי. אני יכולה להרגיש את הלבד הזה בוער לי בעצמות, כי כשגבי היתה אתי תמיד יכולתי להרים לו טלפון להתמרמר, על המבחן בו נכשלתי, על זה שבעבודה הבוסית מכסחת אותי כל פעם שאני עושה טעות קטנה, על זה שהשמנתי ואני מרגישה כמו בהמה וגבי היה תמיד אומר את הדבר הנכון, שאני הנסיכה שלו ושהוא יאהב אותי לתמיד, אבל עכשיו אני כבר לא רוצה אותו ואין סיכוי שהוא ירצה אותי בחזרה כי הוא בעצמו אמר שהוא כבר לא מרגיש אלי כלום, לא אהבה, הוא אפילו לא נמשך אלי וזה לא בגלל שהעליתי במשקל או שאני כבר לא משקיעה בשבילו, זה בגלל שהוא כבר לא מכיר אותי, שהפכתי למישהי פלצנית ושהוא מאחל לי בהצלחה.

אבל איך אני אמצא עוד פעם מישהו שיאהב אותי ככה איך שגבי אהב? אני מתחילה להקליק על כרטיסים באתר, אני מחפשת, אני נורא רוצה להראות לגבי שיש לי חיים אחריו ושהוא והכוסית החדשה שלו יחיו יחד באושר ועושר, הם לא מזיזים לי בכלל. זהו, אני רווקה רשמית ושימו לב כולכם שם בסצינה של ההכרויות הנה אני באה! אם אני רוצה שמישהו יכיר אותי באמת, אותי החייכנית והאופטימית, מישהי שאני בעצמי שכחתי שאני יכולה להיות, אני כבר לא יכולה להרשות לעצמי לבכות. 

האקסית של גבי

"אני ממש עייפה" היא אומרת לי ורואים שהיא כבר רוצה להעיף אותי לכל הרוחות, לגמור את הדייט המעפן הזה וללכת לישון, שגלי השינה ימחקו את הזיכרון העלוב מראשה, כי זה מה שאני בשבילה, ערב מבוזבז.

אם להגיד לכם את האמת, מהרגע שנכנסתי לבית הקפה והיא ראתה אותי היא עיקמה את הפרצוף, קלטו עליה שהיא מאוכזבת מזה שאני עומד שפוף ויש לי משקפיים גדולים ואני חיוור והיא לעומת זאת, מהבנות ששזופות גם בחורף, שמאופרות טיפ טופ, מהסוג שבנים כמוני רק מפנטזים עליהן בלילה בחושך מתחת לשמיכה.

ככה זה שההורים מסדרים לך בליינדייט. אז אני הבן של הבוס של אבא שלה ולא ברור אם אבא שלה פשוט רצה להתחנף לאבא שלי, בכל זאת, מיתון ויש קיצוצים בחברה, או שהוא באמת לא ראה אותי מאז שהייתי בן 8
כך או כך, הגענו לדייט הזה והיה ברור לשנינו שאנחנו מעולמות שונים לגמרי, שהיא מלכת יופי מלידה ואני סתם חנון עם שאיפות ויצרים בלתי ממומשים, שאין לנו מה לחפש ביחד. האמת, היא היתה סופר מנומסת ואפילו נתנה לי ללוות אותה לחניון, אבל שם היא נראתה חסרת סבלנות והתניעה עוד לפני שהספקתי להגיד לה ביי.

חזרתי הביתה מושפל והתפרצתי על אבא שלי. כן, אז מה, אני עוד גר בבית למרות שכבר לפני שנה סיימתי את הלימודים, יש משהו מנחם בזה שאמא שלך מעירה אותך בבוקר אל תוך מקושקשת וסנדוויץ' מפנק. מצד שני, אחי הקטן כבר עבר לגור עם החברה שלו, בלונדינית שווה הורסת, וזה גורם לי להרגיש כישלון טוטאלי, מה אני אגיד לכם, אפילו עוד לא התנשקתי. אני בן 26 ולא התנשקתי אף פעם.

פעם כמעט הגעתי לשם, מישהי שפגשתי בלימודים ביום הסטודנט היתה שיכורה והניחה לי לנשק אותה וגם אז משהו הסתבך לי עם הלשון והיא נעלה את הפה ואני נשארתי עם התשוקה ובלי שאדע לנשק כמו שצריך.

עכשיו נמאס לי, נמאס לי להיות זה שכל החברים שלו כבר מחולקים לזוגות או כובשים בחורות ואני טרם התנשקתי. אני יודע שכולם יודעים את הסוד שלי, זה כבר לא סוד, זו הבדיחה של החבר'ה, אבל רק אני יכול לשנות את המצב ובגלל שבעבודה שלי כמעט כולם גברים אז אין מצב שאני אמצא שם מישהי ובכלל, מעגל החברים שלי הצטמק מאז שסיימנו את האוניברסיטה ולכן החלטתי שאני פותח כרטיס ושם אני אשים תמונה שלי בלי המשקפיים, תמונה שתעשה משהו לבחורות שמחפשות גבר רגיש עם לב זהב, כי זה מה שאמא שלי תמיד אומרת עלי ובכרטיס הזה אני אוכל אולי להסביר לבנות שזה לא חשוב שאני לא פר הרבעה ואז מה אם אני גר עם ההורים, יש לי הרבה מה לתת מעבר.

טוב כבר מאוחר, מחר אני יוצא למסע הכיבושים הראשון שלי בהכרויות באינטרנט, כפי שזה נראה מכאן מחכות לי שם הרבה מאוד בחורות ויש ממה לבחור, אולי אחת מהן היא באמת החצי השני שלי.

לילה טוב…

גבר רגיש עם לב זהב