בזמן האחרון היו לי הרבה דייטים גרועים, אולי כי ניסיתי לצאת כדי לעשות וי ויצאתי בלי חשק ובחרתי גם כמה בחירות לא נכונות. משום מה כולן פאקצות, זה כנראה מה שאני אוהב און ליין, אבל במציאות אני יושב ולא מבין את הבחירה שעשיתי. רציתי לשתף אתכם בכמה מסקנות מתוך הבחירות האישיות שלי: אל תאמינו לכל מה שכתוב בכרטיס, אם מישהי נשמעת לכם ממש מרגיזה בטלפון תעברו הלאה, אם יש לכם ספק לגביה, יתכן שיש בסיס מוצק לספק הזה ואם היא אומרת לך שהיא בדיאטה אז תגיד לה שהיא נראית נפלא – אני אמרתי טוב מאוד שהתחלת דיאטה וכמעט חטפתי סתירה ובחרתי את כל הבחורות שנשמעו לי מרגיזות והרגיזו אותי יותר בדייט עצמו. מעכשיו אני מתחיל להיות קצת יותר בררן, לא פוסל על הסף, אבל מחפש מישהי שבאמת תתאים לי ולא רק מישהי פנויה.

מחכה לאחת נפלאה

לא תאמינו היה לי דייט ואפילו כבר פגשתי את ההורים שלה. כן, כן, מה שקראתם זו האמת, פגשתי את ההורים שלה ולא, זה לא קשר רציני, למעשה לא המשכנו ליותר מדייט אחד כי היא ממש לא הטייפ שלי, אבל היה לי העונג לעבור את מסע החניכה אצל ההורים. הכל התחיל כשהיא הסבירה לי שהיא עדיין גרה בבית וביקשה שאאסוף אותה. בדרך כלל בחורות אוהבות להגיע בכוחות עצמן לדייט, גם אם זה אומר שהן צריכות לנסוע בשלושה אוטובוסים, להזיע ולהחליף בדרך בגדים, הם יגיעו לדייט ראשון לבד, אבל זו היתה בגישה אחרת לגמרי –היא רצתה מונית ספיישל וכשגילתה שיש לי גלגלים היא מיד סינג'רה אותי להגיע ואפילו לאסוף את אחותה כדי להקפיץ אותה בדרך לחברה! כבר יכולתי לדמיין איך ייראו החיים המשותפים שלנו יחד – אני העבד שלה והיא המלכה, אבל ניחא, אמרתי יאללה תהיה גבר נחמד. אז הגעתי לבית שלה ואז היא ביקשה שאני אעלה כי אחותה מביאה לחברה איזה כסא מתנה וזה כבד להוריד ואין מעלי. אז עליתי, עם הבגדים המצוחצחים והאפטר שייב הנעים, ושב חיכו לי ההורים של שתי הבנות. שני ההורים, לא אחד וישר עם לחיצות יד וחיבוקים, כאילו אננו עוד שנייה מתחתנים, עוד לא ראיתי את הבת שלהם והם כבר עם העוגה והקפה, שואלים אותי מאה שאלות בדקה. הבחורה עוד בחדר מתארגנת, אז מה אתה עושה בחיים? מה ההורים שלך? מה הלאה? טיול בחו"ל כבר עשית? בקיצור, כאב ראש והורים שהייתי בכיף לוקח איתי אבל הבת? פאקצה רצינית, בדיוק מהסוג של תעשה לי. ישר נותנת פקודות – אתה יכול לקחת לי את התיק? תסדר לי את החגורה בבקשה היא לא נמתחת! וכל הדייט קודחת בראש על מה עובר לה בחיים ולא מתעניינת בי בכלל. אז כאמור זה לא החזיק מעמד, אבל מה שבטוח הורים אוהבים אותי וברגע שאני אמצא גם בחורה שאוהבת אותי אז הכל יהיה בסדר.

אהוב על ההורים

בבוקר שאחרי הדייט עם יונתן התחילו לי ספקות, אולי לא הייתי משהו, אולי לא מצאתי חן בעיניו והוא החמיא לי רק כדי לרכך את העובדה שהוא עומד לסנן אותי עכשיו? התקשרתי לשתף אבל אף אחת לא היתה זמינה והחלטתי לצאת מהבית כדי לא לחשוב עליו. לא ידעתי אם לשלוח לו מייל או להתקשר וגם אם הייתי מסמסת אני ממש לא יודעת מה לכתוב למישהו שאני בקושי מכירה ולא יודעת מה הוא מרגיש ואם הוא חש כמוני. אחרי מערכת יחסים ארוכה שאתה רגיל לכתוב לפרטנר שלך בשיא החופשיות והכל זורם וטבעי קשה מאוד לחזור לסצינת ההכרויות כשהכל משחקים מתוכננים, אז התחלתי לשחזר בראש מה הוא אמר לי ומה אני אמרתי שזוהי הדרך האולטימטיבית, תגיד מיקה, להיות בסרטים מדייטים ואז פתאום יונתן מתקשר! הייתי למטה עם הכלבה והוא מתקשר. אני עונה, בהיסוס, אבל יונתן נשמע עליז אומר שהיה ממש כיף אתמול ואם בא לי באופן ספונטאני שהוא יקפוץ. מה ככה? כשאני לובשת איזה טרנינג והשיער מרושל? אני מיד עולה להתלבש אבל יונתן מקדים אותי, הוא כנראה היה קרוב. אנחנו יושבים על קפה ולהפתעתי יש לנו הרבה על מה לדבר ואני מתחילה להימשך לבחור. אזה כיף שאני נמשכת אליו. לקראת הסוף קצת ירד לי מגבי, מריח הגוף שלו, מהשיער על הגב, כל הדברים שהדליקו אותי עליו בהתחלה הפכו למה שהורס את המשיכה ואצל יונתן הכל חדש, הריח, הדרך שבה הוא מחייך ומזיז את הראש. קבענו להיפגש שוב הערב אני כבר מחכה, אף אחד לא יאמין לי אם אני אגיד שכמעט על ההתחלה פגשתי מישהו מדהים, אבל עד שאני אדע אם זה באמת מדהים או רק פיקציה אני שומרת את זה לעצמי.

הזורמת

טוב אז היא לא ג'ינג'ית, יש לה בכלל סוג של שטני והמון נמשים שטושטשו כנראה בתמונה על ידי שפכטל רציני של מייק אפ או רוטשו חזק בפוטושופ אבל למי אכפת, גם אני סוג של מרוטש ויזואלית. איך שהיא הגיעה הזמנתי לנו אוכל, לא ידעתי אם זה מתאים שאני שולט בעניינים כי בדרך כלל אני החוליה החלשה, אבל אמרתי לכם שרציתי להיות אני חדש וכאן הכל התחיל להסתבך. דיברתי ודיברתי ולמעשה, אני שנחבא לכלים שבדרך כלל עונה רק כששואלים אותו – לא סתמתי את הפה. בדרך כלל הבחורות הן אלה שמדברות יותר מדי ועכשיו זה היה הפוך. הייתי כל כך לחוץ שפחדתי שאם אני לא אדבר היא תשעמם אבל מה שקרה היה בדיוק ההפך, דיברתי וקצת ירקתי כי זה מה שקורה לי כשאני מדבר הרבה ובאיזשהו שלב ראיתי שהיא עייפה, הבחורה היתה תשושה ובקושי השחילה מילה. אם לא היינו מתקשרים קודם לכן לא בטוח שהייתי יודע עליה משהו. רק כשהתחיל להחשיך, כן זו היתה פגישה של שעת דמדומים, שאלתי אותה משהו על עצמה ואז היא התחילה לספר לי. פתאום הבנתי שהיה לי יותר מעניין לדבר מאשר להקשיב לה, היא לא הטיפוס שלי, קבעתי. אחר כך צביקה יגיד לי: בולשיט, מאיפה אפשר לדעת בדייט ראשון שזה לא זה ומי אתה בכלל שתפסול ג'ינג'יות? היא לא ג'ינג'ית! אמרתי לו היא סתם מנומשת עם גוונים אדמדמים והיא היתה סופר משעממת וגם לא עשיתי רושם טוב. בקיצור עוד דייט שלא הצליח והפעם אני זה שלא הייתי מעוניין. היה בזה סוג של חידוש אבל הבטחתי לעצמי ללמוד מטעויות של מתחילים:

1. דייט הבא אתה מדבר לאט
2. דייט הבא אתה מקשיב
3. דייט הבא אתה מחכה שישאלו אותך לפני שאתה משיב לעצמך

בקיצור, חבר'ה תלמדו להקשיב בדייטים במקום רק לדבר. אם אתם רוצים שמישהו יקשיב לכם אתם צריכים למצוא את זה שתאהבו לשמוע עובר לדייט הבא.

הבחור שלא סותם את הפה

אני לא אוהב איך שאני נראה. אף פעם לא אהבתי, יש לוק של גיק והייתי מאוד שמח ללכת לעונה הבאה של היפה והחנון שאיזה בלונדה/ג'ינג'ית/ברונטית סוערת תהפוך אותי לחתיך הורס וגם תתאהב בי. עכשיו אני עם צביקה חבר שלי בסיבוב קניות לקראת בליינד דייט. זוכרים את הג'ינג'ית? היא כבר התקשרה אלי פעמיים לוודא שאני מגיע הערב. לא בטוח שזה סימן טוב או שהיא פשוט היסטרית לחוצה ובטח יש לה משקעים וטראומות מכל מני מחזרים שביטלו לה ברגע האחרון. בכל מקרה כבר עברנו את כל הרשתות האפשריות לגברים וכל מני מוכרים למיניהם ניסו להלביש אותי בדרך שלא מתאימה לי בכלל, למעשה, מתאימה לי מאוד – חולצות חננות מפוספסות ואילו אני רציתי מהפך. שמישהו יהפוך אותי לדוגמן אמיתי או לפחות ילביש אותי שאני אראה פחות עצמי. מה בכלל לובשים לדייט ראשון? כולם תמיד חושבים שלבחורות יש בעיה שהן מחפשות את השמלה המושלמת שתהיה סקסית אבל לא יותר מדי, שיהיה לה קצת מחשוף אבל שיישאר משהו לדמיון ואף אחד לא מתייחס אלינו הגברים ולתדמית שלנו. טוב בסוף התפשרתי על חולצת פסים, אלא מה ושמתי קצת ג'ל בשיער (ממה שנשאר בין המפרצים, מה לעשות כמו גבר ישראלי מצוי אני מתקרח מהר מדי). עכשיו אני מוכן לבליינד דייט ם הג'ינג'ית, אני עומד מול המראה ומתרגל ביטחון עצמי גבוה. אני רועד קצת ברגליים, אבל אני מקווה שכשהרגע יגיע אני אזכור איך קוראים לי…

אוטוטו יוצא

הבחור בחולצת הפסים

נבחרת הגברים שלי

ראיתם פעם את הריאלטי הרווק או הרווקה? אז ככה אני מרגישה עכשיו, כמו הרווקה שיש לה קבוצה ענקית של גברים לבחור מתוכה. מסתבר שאני מתאימה להרבה מאוד בחורים פנויים והם מתאימים לי, אם הייתי יודעת שיש כזה מבחר מסחרר באתר הכרויות קודם כבר מזמן הייתי פורצת לשוק. תחשבו כמה קשה לפגוש בחוץ מישהו, כמה אנשים צריך להכיר, בכמה מקומות צריך להסתובב כדי למצוא מישהו שמוצא חן בעיניכם וגם אז – להתחיל לשדר לו שאת מעוניינת או ליזום – דרוש לזה הרבה אומץ, טיימינג מושלם, מוטיבציה ואילו באתר הכרויות הכל הרבה יותר פשוט, אף אחד לא יודע שאת מזיעה בכסא כשאת כותבת לו פנייה או שאת מסמיקה מהתגובה המתלהבת שלו, את יכולה לחזר אחריו גם כשאת לבושה בפיג'מה עם מסיכת אבוקדו ורולים בשיער ופתאום את מכירה אנשים שבחיים לא היית פוגשת ככה סתם ביומיום.

הזמנתי את רלי (השלמנו הכל טוב) לבדוק איתי את המחזרים הפוטנציאליים. לרלי יש חושים מחודדים לגבי בחורים, היא טובה בלקלוט מי רציני ומי לא, מי הטעם שלי ומי ממש לא. היא התחילה לקרוע ושתינו על מגש פיצה וקולה התפוצצנו מצחוק מהתמונות, מהפניות, מכל ההתרגשות. מזמן לא הרגשתי כל כך נחשקת ומלאת תשוקה – כמה זמן כבר לא חיזרו אחרי במילים כאלה מלטפות. אחד הציע שנצא לטייל ביחד במקום דייט בבית קפה, שני אמר שיש לו קסם ללמד אותי, השלישי הוא מאמן כושר ואמר שבאופן מקצועי הוא חושב שיש לי אחלה גוף.

בסוף צמצמנו את הרשימה לחמישה – החלטתי ששבוע הבא אני יוצאת כל יום עם מישהו אחר אלא אם כן על הראשון יהיה לי מזל והוא יהיה בדיוק מה שחיפשתי.

יוצאת לזירת הדייטים

הרווקה

אני לא טיפוס של פאבים. תנו לי בית קפה וסרט ואני מבסוט, אבל מה לעשות, בחיים אתה מוצא את עצמך בכל מני סיטואציות הזויות כמו למשל, בבר תל אביבי ביום חמישי בלילה עם חבורה של חננות, כל אחד יותר חסר ביטחון מהשני, מתבקש לגשת לבחורה ולהשיג ממנה מספר טלפון. עכשיו שתבינו, בחיים לא יצא לי להתחיל עם בחורה, בטח שלא מיוזמתי. היו כמה חברים נשמות טובות שניסו לשדך לי את החברות של החברות שלהם והזמינו אותי ואת המיועדת לדייט מתוכנן בלי להגיד לשנינו וגם אז לא ידעתי מה לעשות עם עצמי וגם הבחורה לא נראתה נלהבת, למעשה, היא נעצה עיניים זועמות בחברה שלה שהפקירה אותי ככה עם איזה חנון משעמם. בקיצור, זו היתה הפעם הראשונה שעמדתי בפאב ופסעתי בצעדים מפוחדים לעבר בחורה. היא היתה ג'ינג'ית חמודה שישבה עם חברה שלה על הבר ושתיהן שתו קוקטייל בגוון ירקרק ופטפטו בקולניות. ממש לא הסגנון שלי, אבל המדריך הגריל אותה מהקהל ושיגר אותי לנסות. מקסימום פאדיחה, אתה הולך משם ומוחק את המקרה המביך הזה מהזיכרון לנצח, אמרתי לעצמי.

אז תנו לי לחסוך מכם את ההמשך כי זה היה פשוט מבאס, הג'ינג'ית לא שמעה כלום, המוזיקה היתה חזקה והיא כל רגע שאלה אותי מה? מה אתה אומר? החברה שלה ענתה במקומי ואמרה לה - הוא מתחיל אתך לא הבנת? שתיהן הביטו בי בתימהון, כאילו איך מישהו כמוני בכלל שובר את הדיסטנס הזה והיא ישר אמרה לא מעוניינת בטון נחרץ והפנתה ממני מבטה. הבעיה היתה שמילא, קבלתי דחייה, עמדתי בזה כמו גדול, אומנם לא ממש השתמשתי במיומנויות שלמדנו ביום הראשון של הקורס, לא יצרתי קשר עין, לא חייכתי ולא אמרתי שום דבר שנון, פשוט עמדתי שם כמו גולם, אבל עשיתי את שלי ועכשיו אפשר לעוף מכאן. הבעיה היא שבאתי להסתלק ומי עומד מולי? בחור גבוה שחוסם לי את המעבר. מה אתה חושב שאתה עושה עם החברה שלי? הוא שם לי יד על הכתף. למזלי, הוא היה במצב רוח שיכור ומבודח. מה גם שלא נראה לי שהוא חש איום רציני, בכל זאת, אני חצי ממנו בגובה, לא רואה כמעט כלום בלי משקפיים ויש לי מבט מבוהל. אבל מבחינתו זו היתה אנקדוטה אז הוא המשיך להציק לי שאל מי אני, בן כמה אני, מה אני עושה כאן, כאילו זו חקירה משטרתית. אחרי שתי דקות שעממתי אותו והוא נתן לי ללכת בחזרה לחבורת החנונים שאמרה לי שהייתי מעולה וכל הכבוד. מבחינתם זה השג רציני שבכלל פניתי לג'ינג'ית הזאת, אבל הביטחון שלי מרוסק, לא הצלחתי עדיין לסגל לעצמי כישורים של כובש, אני מרגיש יותר עילג מתמיד ואם המצב לא ישתפר בקרוב לא ברור איך אוכל לנהל חיי אהבה מצליחים.

מקווה להשתפר בקרוב…

זוגי וונאבי

עד עכשיו, תרשו לי להתוודות, כל הבחורות שראו את התמונה שלי ועוד אחרי ריטושים סופר מקצועיים בפוטושופ, לא התרשמו. מה לעשות, הגנים של אחי החתיך לא עברו אלי. אני קופי אבא שלי עם אף גונזו ואוזניים מחודדות ולאחרונה, מרוב סטרס כנראה או אוכל מטוגן בארוחות צהריים במשרד, גם צמחו לי על המצח חצ'קונים כך שמיום ליום אני הופך לפחות ופחות אטרקטיבי. אם יפטרו אותי מהעבודה אז בכלל לא בטוח שמישהי תרצה אותי – מובטל ומכוער להשכרה.

אבל איך אמא שלי אומרת? אני הייתי היפה והתאהבתי באבא שלך בגלל שיש לו מראה עם אופי. לך תסביר לאמא שלך, שהולידה אותך ואוהבת אותך גם כשאתה קם בבוקר לא מגולח ועם הרפס על הפנים, שלא כל הבחורות מחפשות מראה עם אופי, אלא לרוב הן מעדיפות גרסא מסוקסת יותר של גברבר הוליוודי עם בלורית מתנופפת וחוש לעסקים. ואילו אני? מהנדס לבנבן אנמי, משקפיים ענקיים על אף גונזו ושדוף בטירוף. בקיצור, לכבוד פתיחת הכרטיס באתר הכרויות ידעתי שאני חייב לעבוד על התדמית שלי עוד לפני שאני שם את התמונה, כי עזבו אתכם מהתמונה, אבל מה אני אכתוב בכרטיס? איך אני אציג את עצמי? אני הרי מגמגם בכל פגישה, בטלפונים אני שותק, כשבחורה מתקרבת אלי ברחוב כדי לשאול מה השעה אני מבועת. בקיצור, אני חייב לעבוד על הביטחון וחבר סיפר לי שיש היום מה שנקרא אימון לדייטים.
מישהו תותח, בטח פר הרבעה רציני מלמד אותך איך לפעול עם המין הנשי, איך הן חושבות, מה הן רוצות, מה תעשה כדי לגרום לקשר הרומנטי הזה להצליח.

עכשיו שתבינו, אני בחור שסיים תואר בהצטיינות יתרה, אם הצלחתי ללמוד שלושה חוגים ריאליים קשים במקביל קטן עלי קורס דייטים. טוב, אני חי באשליות, בכל מה שנוגע לדייטים אני חסר ניסיון, אני פשוט לא עובר דייטים. אז אזרתי אומץ והרמתי טלפון למישהו שכותב ברזומה תחת מקצוע – דייט קואצ'ר. לא ידעתי למה לצפות, ועכשיו אני מאוד עייף מכדי להלאות את עצמי בהרפתקאותיי בפאבים אפלוליים, אבל בפוסט הבא אני אשתף אתכם בכל מה שעבר עלי.

ביי בינתיים 

מתאמן לקראת האהבה

"אני ממש עייפה" היא אומרת לי ורואים שהיא כבר רוצה להעיף אותי לכל הרוחות, לגמור את הדייט המעפן הזה וללכת לישון, שגלי השינה ימחקו את הזיכרון העלוב מראשה, כי זה מה שאני בשבילה, ערב מבוזבז.

אם להגיד לכם את האמת, מהרגע שנכנסתי לבית הקפה והיא ראתה אותי היא עיקמה את הפרצוף, קלטו עליה שהיא מאוכזבת מזה שאני עומד שפוף ויש לי משקפיים גדולים ואני חיוור והיא לעומת זאת, מהבנות ששזופות גם בחורף, שמאופרות טיפ טופ, מהסוג שבנים כמוני רק מפנטזים עליהן בלילה בחושך מתחת לשמיכה.

ככה זה שההורים מסדרים לך בליינדייט. אז אני הבן של הבוס של אבא שלה ולא ברור אם אבא שלה פשוט רצה להתחנף לאבא שלי, בכל זאת, מיתון ויש קיצוצים בחברה, או שהוא באמת לא ראה אותי מאז שהייתי בן 8
כך או כך, הגענו לדייט הזה והיה ברור לשנינו שאנחנו מעולמות שונים לגמרי, שהיא מלכת יופי מלידה ואני סתם חנון עם שאיפות ויצרים בלתי ממומשים, שאין לנו מה לחפש ביחד. האמת, היא היתה סופר מנומסת ואפילו נתנה לי ללוות אותה לחניון, אבל שם היא נראתה חסרת סבלנות והתניעה עוד לפני שהספקתי להגיד לה ביי.

חזרתי הביתה מושפל והתפרצתי על אבא שלי. כן, אז מה, אני עוד גר בבית למרות שכבר לפני שנה סיימתי את הלימודים, יש משהו מנחם בזה שאמא שלך מעירה אותך בבוקר אל תוך מקושקשת וסנדוויץ' מפנק. מצד שני, אחי הקטן כבר עבר לגור עם החברה שלו, בלונדינית שווה הורסת, וזה גורם לי להרגיש כישלון טוטאלי, מה אני אגיד לכם, אפילו עוד לא התנשקתי. אני בן 26 ולא התנשקתי אף פעם.

פעם כמעט הגעתי לשם, מישהי שפגשתי בלימודים ביום הסטודנט היתה שיכורה והניחה לי לנשק אותה וגם אז משהו הסתבך לי עם הלשון והיא נעלה את הפה ואני נשארתי עם התשוקה ובלי שאדע לנשק כמו שצריך.

עכשיו נמאס לי, נמאס לי להיות זה שכל החברים שלו כבר מחולקים לזוגות או כובשים בחורות ואני טרם התנשקתי. אני יודע שכולם יודעים את הסוד שלי, זה כבר לא סוד, זו הבדיחה של החבר'ה, אבל רק אני יכול לשנות את המצב ובגלל שבעבודה שלי כמעט כולם גברים אז אין מצב שאני אמצא שם מישהי ובכלל, מעגל החברים שלי הצטמק מאז שסיימנו את האוניברסיטה ולכן החלטתי שאני פותח כרטיס ושם אני אשים תמונה שלי בלי המשקפיים, תמונה שתעשה משהו לבחורות שמחפשות גבר רגיש עם לב זהב, כי זה מה שאמא שלי תמיד אומרת עלי ובכרטיס הזה אני אוכל אולי להסביר לבנות שזה לא חשוב שאני לא פר הרבעה ואז מה אם אני גר עם ההורים, יש לי הרבה מה לתת מעבר.

טוב כבר מאוחר, מחר אני יוצא למסע הכיבושים הראשון שלי בהכרויות באינטרנט, כפי שזה נראה מכאן מחכות לי שם הרבה מאוד בחורות ויש ממה לבחור, אולי אחת מהן היא באמת החצי השני שלי.

לילה טוב…

גבר רגיש עם לב זהב