לא תאמינו היה לי דייט ואפילו כבר פגשתי את ההורים שלה. כן, כן, מה שקראתם זו האמת, פגשתי את ההורים שלה ולא, זה לא קשר רציני, למעשה לא המשכנו ליותר מדייט אחד כי היא ממש לא הטייפ שלי, אבל היה לי העונג לעבור את מסע החניכה אצל ההורים. הכל התחיל כשהיא הסבירה לי שהיא עדיין גרה בבית וביקשה שאאסוף אותה. בדרך כלל בחורות אוהבות להגיע בכוחות עצמן לדייט, גם אם זה אומר שהן צריכות לנסוע בשלושה אוטובוסים, להזיע ולהחליף בדרך בגדים, הם יגיעו לדייט ראשון לבד, אבל זו היתה בגישה אחרת לגמרי –היא רצתה מונית ספיישל וכשגילתה שיש לי גלגלים היא מיד סינג'רה אותי להגיע ואפילו לאסוף את אחותה כדי להקפיץ אותה בדרך לחברה! כבר יכולתי לדמיין איך ייראו החיים המשותפים שלנו יחד – אני העבד שלה והיא המלכה, אבל ניחא, אמרתי יאללה תהיה גבר נחמד. אז הגעתי לבית שלה ואז היא ביקשה שאני אעלה כי אחותה מביאה לחברה איזה כסא מתנה וזה כבד להוריד ואין מעלי. אז עליתי, עם הבגדים המצוחצחים והאפטר שייב הנעים, ושב חיכו לי ההורים של שתי הבנות. שני ההורים, לא אחד וישר עם לחיצות יד וחיבוקים, כאילו אננו עוד שנייה מתחתנים, עוד לא ראיתי את הבת שלהם והם כבר עם העוגה והקפה, שואלים אותי מאה שאלות בדקה. הבחורה עוד בחדר מתארגנת, אז מה אתה עושה בחיים? מה ההורים שלך? מה הלאה? טיול בחו"ל כבר עשית? בקיצור, כאב ראש והורים שהייתי בכיף לוקח איתי אבל הבת? פאקצה רצינית, בדיוק מהסוג של תעשה לי. ישר נותנת פקודות – אתה יכול לקחת לי את התיק? תסדר לי את החגורה בבקשה היא לא נמתחת! וכל הדייט קודחת בראש על מה עובר לה בחיים ולא מתעניינת בי בכלל. אז כאמור זה לא החזיק מעמד, אבל מה שבטוח הורים אוהבים אותי וברגע שאני אמצא גם בחורה שאוהבת אותי אז הכל יהיה בסדר.

אהוב על ההורים

לכל אחד יש פאקים. לי למשל יש בהונות עקומות ואני נוחרת חזק, כן, גם בחורות נוחרות אל תכחישו ואני לא יודעת לשרוק ולא לעמוד על הראש. לא שאלה דברים שמפריעים לי ביומיום, אולי קצת הנחירות עם בני זוג, זה מבהיל את כולם כי אני בחורה סופר עדינה שמנסרת חזק אבל תמיד כשאני פוגשת מישהו חדש, על אחת כמה וכמה פרטנר חדש, לא שהיו כאלה חוץ מגבי, אבל עכשיו יש את יונתן, אני מיד מחפשת את הפאקים שלו – אין אנשים מושלמים וגם אם כלפי חוץ ברגע הראשון זה נראה שהם כאלה, הרי שלאט לאט מתגלים כל הפאקים והבעיות והתסביכים והאופי הבעייתי. יונתן מתעצבן עלי, הוא מדבר איתי בטלפון ואני עושה לו חקירות שלא היו מביישות את השב"כ, רוצה לנפץ לו בכח את המושלמות הזו של האביר על הסוס הלבן (יותר נכון בסובארו) שבא לגאול אותי מגבי. רגע, אבל למה נפרדת מהחברה הקודמת שלך? ובטח זרקת הרבה בחורות? אתה שותה הרבה אלכוהול? עשית הרבה תאונות? כמה קיבלת בפסיכומטרי? יש לי בעיה, כשמשהו טוב קורה לי בחיים אני לא מאמינה למזלי הטוב ומרוב חשדנות יש לי נטייה להרס עצמי. אני ויונתן מתחבקים אז אני מתרחקת, אני פוחדת שזה מהר מדי, אני פוחדת שהוא יחשוב שאני נואשת לתשומת לב או שהוא עוד לא מוכן לכל הקיבה הזו. אבל במקרה של יונתן, זה הכל בא ממנו, הלהט, ההשתוקקות, העובדה שהוא מתקשר ורודף אחרי. אולי הוא אובססיבי מדי? אני מתחילה כבר לדאוג אבל אז אומרת לעצמי, יאללה תהני כל עוד את יכולה, אין לדעת מתי תגלי את הפאק האמיתי שלו ואולי בעצם הפאק הוא רק שלי, שאני לא מתאהבת בקלות?