בבוקר שאחרי הדייט עם יונתן התחילו לי ספקות, אולי לא הייתי משהו, אולי לא מצאתי חן בעיניו והוא החמיא לי רק כדי לרכך את העובדה שהוא עומד לסנן אותי עכשיו? התקשרתי לשתף אבל אף אחת לא היתה זמינה והחלטתי לצאת מהבית כדי לא לחשוב עליו. לא ידעתי אם לשלוח לו מייל או להתקשר וגם אם הייתי מסמסת אני ממש לא יודעת מה לכתוב למישהו שאני בקושי מכירה ולא יודעת מה הוא מרגיש ואם הוא חש כמוני. אחרי מערכת יחסים ארוכה שאתה רגיל לכתוב לפרטנר שלך בשיא החופשיות והכל זורם וטבעי קשה מאוד לחזור לסצינת ההכרויות כשהכל משחקים מתוכננים, אז התחלתי לשחזר בראש מה הוא אמר לי ומה אני אמרתי שזוהי הדרך האולטימטיבית, תגיד מיקה, להיות בסרטים מדייטים ואז פתאום יונתן מתקשר! הייתי למטה עם הכלבה והוא מתקשר. אני עונה, בהיסוס, אבל יונתן נשמע עליז אומר שהיה ממש כיף אתמול ואם בא לי באופן ספונטאני שהוא יקפוץ. מה ככה? כשאני לובשת איזה טרנינג והשיער מרושל? אני מיד עולה להתלבש אבל יונתן מקדים אותי, הוא כנראה היה קרוב. אנחנו יושבים על קפה ולהפתעתי יש לנו הרבה על מה לדבר ואני מתחילה להימשך לבחור. אזה כיף שאני נמשכת אליו. לקראת הסוף קצת ירד לי מגבי, מריח הגוף שלו, מהשיער על הגב, כל הדברים שהדליקו אותי עליו בהתחלה הפכו למה שהורס את המשיכה ואצל יונתן הכל חדש, הריח, הדרך שבה הוא מחייך ומזיז את הראש. קבענו להיפגש שוב הערב אני כבר מחכה, אף אחד לא יאמין לי אם אני אגיד שכמעט על ההתחלה פגשתי מישהו מדהים, אבל עד שאני אדע אם זה באמת מדהים או רק פיקציה אני שומרת את זה לעצמי.

הזורמת