זוכרים שאמרתי לכם שיונתן פרפקט בלי פאקים? אז הנה גילית אחד הבחור נידי. הוא צריך פידבקים חיוביים כל הזמן, לדעת שאני אוהבת אותו ולא יכולה בלעדיו. בקיצור מצאתי לי עוד גבי. אז היו לנו כמה שבועות של ירח דבש וסקס מעולה ואהבה פרחה, ההורים שלו ושלי הפכו כבר לסחבקים כי נפגשנו כולנו ביום הולדת שלו לקפה ופנקייק, אבל מאז דברים רק הדרדרו. יכול להיות שאני הייתי בהתלהבות הראשונית, שיש לי חיים גם בלי גבי ולא צריך את גבי, ויכול להיות שגם ברשע שהתשוקה דועכת אז לא נשאר הרבה. פתאום התחלנו לריב, למה אין לי כח לבוא אליו ולמה אני לא יכולה לדבר אליו יותר בחיבה ולמה זה שאני עצבנית בלימודים אומר בהכרח שאני עצבנית עליו ובעצם גילינו שקשה לנו להשלים, שאף אחד כאן לא מוותר וקל לנו מאוד להתרגז עד כאסח של לא מדברים עד מחר. אז נכון, גם כיף להשלים, הנשיקות האלה והסקס שאחרי וללכת מחובקים ברחובות ולדבר על אהבה. אבל תקלטו, עד שנפתחתי בפני יונתן ועד שהרשתי לעצמי להתמסר זה עבר לי – הכמיהה הזאת לאהבה, דעכה לי ברגע. יכול להיות שזה שוב פאק שלי אבל הנידיות של יונתן הורסת לי את הבריאות, היא גורמת לי להתרגז עליו למרות שזה לא באשמתו אז בינתיים אנחנו בהפסקה קלה. יונתן ממילא טס לוויקנד בספרד לבקר דודה ואני באטרף של הבחינות. נראה איך זה ימשיך מכאן, אבל מה שבטוח אני מאושרת, כבר אין לי גבי בראש. מצידי גבי יכול להיות עם מי שהוא רוצה.

כבר לא של יונתן

לא תאמינו היה לי דייט ואפילו כבר פגשתי את ההורים שלה. כן, כן, מה שקראתם זו האמת, פגשתי את ההורים שלה ולא, זה לא קשר רציני, למעשה לא המשכנו ליותר מדייט אחד כי היא ממש לא הטייפ שלי, אבל היה לי העונג לעבור את מסע החניכה אצל ההורים. הכל התחיל כשהיא הסבירה לי שהיא עדיין גרה בבית וביקשה שאאסוף אותה. בדרך כלל בחורות אוהבות להגיע בכוחות עצמן לדייט, גם אם זה אומר שהן צריכות לנסוע בשלושה אוטובוסים, להזיע ולהחליף בדרך בגדים, הם יגיעו לדייט ראשון לבד, אבל זו היתה בגישה אחרת לגמרי –היא רצתה מונית ספיישל וכשגילתה שיש לי גלגלים היא מיד סינג'רה אותי להגיע ואפילו לאסוף את אחותה כדי להקפיץ אותה בדרך לחברה! כבר יכולתי לדמיין איך ייראו החיים המשותפים שלנו יחד – אני העבד שלה והיא המלכה, אבל ניחא, אמרתי יאללה תהיה גבר נחמד. אז הגעתי לבית שלה ואז היא ביקשה שאני אעלה כי אחותה מביאה לחברה איזה כסא מתנה וזה כבד להוריד ואין מעלי. אז עליתי, עם הבגדים המצוחצחים והאפטר שייב הנעים, ושב חיכו לי ההורים של שתי הבנות. שני ההורים, לא אחד וישר עם לחיצות יד וחיבוקים, כאילו אננו עוד שנייה מתחתנים, עוד לא ראיתי את הבת שלהם והם כבר עם העוגה והקפה, שואלים אותי מאה שאלות בדקה. הבחורה עוד בחדר מתארגנת, אז מה אתה עושה בחיים? מה ההורים שלך? מה הלאה? טיול בחו"ל כבר עשית? בקיצור, כאב ראש והורים שהייתי בכיף לוקח איתי אבל הבת? פאקצה רצינית, בדיוק מהסוג של תעשה לי. ישר נותנת פקודות – אתה יכול לקחת לי את התיק? תסדר לי את החגורה בבקשה היא לא נמתחת! וכל הדייט קודחת בראש על מה עובר לה בחיים ולא מתעניינת בי בכלל. אז כאמור זה לא החזיק מעמד, אבל מה שבטוח הורים אוהבים אותי וברגע שאני אמצא גם בחורה שאוהבת אותי אז הכל יהיה בסדר.

אהוב על ההורים

לכל אחד יש פאקים. לי למשל יש בהונות עקומות ואני נוחרת חזק, כן, גם בחורות נוחרות אל תכחישו ואני לא יודעת לשרוק ולא לעמוד על הראש. לא שאלה דברים שמפריעים לי ביומיום, אולי קצת הנחירות עם בני זוג, זה מבהיל את כולם כי אני בחורה סופר עדינה שמנסרת חזק אבל תמיד כשאני פוגשת מישהו חדש, על אחת כמה וכמה פרטנר חדש, לא שהיו כאלה חוץ מגבי, אבל עכשיו יש את יונתן, אני מיד מחפשת את הפאקים שלו – אין אנשים מושלמים וגם אם כלפי חוץ ברגע הראשון זה נראה שהם כאלה, הרי שלאט לאט מתגלים כל הפאקים והבעיות והתסביכים והאופי הבעייתי. יונתן מתעצבן עלי, הוא מדבר איתי בטלפון ואני עושה לו חקירות שלא היו מביישות את השב"כ, רוצה לנפץ לו בכח את המושלמות הזו של האביר על הסוס הלבן (יותר נכון בסובארו) שבא לגאול אותי מגבי. רגע, אבל למה נפרדת מהחברה הקודמת שלך? ובטח זרקת הרבה בחורות? אתה שותה הרבה אלכוהול? עשית הרבה תאונות? כמה קיבלת בפסיכומטרי? יש לי בעיה, כשמשהו טוב קורה לי בחיים אני לא מאמינה למזלי הטוב ומרוב חשדנות יש לי נטייה להרס עצמי. אני ויונתן מתחבקים אז אני מתרחקת, אני פוחדת שזה מהר מדי, אני פוחדת שהוא יחשוב שאני נואשת לתשומת לב או שהוא עוד לא מוכן לכל הקיבה הזו. אבל במקרה של יונתן, זה הכל בא ממנו, הלהט, ההשתוקקות, העובדה שהוא מתקשר ורודף אחרי. אולי הוא אובססיבי מדי? אני מתחילה כבר לדאוג אבל אז אומרת לעצמי, יאללה תהני כל עוד את יכולה, אין לדעת מתי תגלי את הפאק האמיתי שלו ואולי בעצם הפאק הוא רק שלי, שאני לא מתאהבת בקלות?

בחורות, אני לא מבין אותם, או שהן חוטפות תסמונת קדם וסתית ומתחילות להתחרפן או שהן עושות את עצמן כאילו בן רוצות אותך ואז מתחרטות. תקשיבו איזה קטע היה לי השבוע: התחלתי לחזר נמרצות באתר הכרויות אחרי שאפה רצינית, בחורה קסומה, המראה שלה שברירי כזה ויש לה שיער אדמוני גולש (שמתם לב לפטיש שלי לג'ינג'יות נכון?), מהתמונה היא כבר עשתה לי את זה והחלטתי שאני מפסיק להיות החנן שאני והולך על זה. אז נכון, שהיא נראתה לי מסוג הבחורות שברחוב לא היו רואות אותי גם עם זכוכית מגדלת, אבל אמרתי שאני אנסה. בכל זאת, התמונה שלי באתר הכרויות נראית סבבה לגמרי ויש לי איכויות שאין לגבר הממוצע: למשל, אני יודעת לבשל הרבה יותר מחביתת עין ואני גם אוהב לנקות, כך שאני יכול לחסוך למי שתהיה איתי את כל המטלות של לצחצח את הבית ואני אוהב לפנק, תשאלו את אמא שלי על כל ארוחות הבוקר שהבאתי לה למיטה. בקיצור, הימרתי, שלחתי לה מסר שעבדתי עליו הרבה זמן,משהו בסגנון אני לא יודע אם אני הטיפוס שלך אבל בחיים שווה להעז. אמרתי לעצמי, אדמוניות אוהבות להעז, איך אפשר אחרת כשיש לך נמשים?
כעבור דקה, אני רציני דקה, היא חוזרת אלי, כנראה שהיא עוקבת אחרי המיילים שלה והתחלנו לקשקש. יצאנו מצבע השיער לאופי הגיקי של שנינו. מסתבר שהבחורה היא פריקית של מחשבים עם חיבה עזה לצ'יפים והנדסה זה אצלה במשפחה ויש לנו המון במשותף. היא סיפרה לי שתמיד חושבים שהיא יפה ומטומטמת ולא מבינים שהיא בכלל חננה בעטיפה נוצצת. אומנם לא יכולתי להזהות כי אצלי אף פעם לא היה מקום לספק, אני חנון עם קבלות, אבל מכאן זה הוביל לשיחת טלפון. אם יש משהו שאני אוהב זה לעבור לטלפון, זה הדבר האמיתי, האינטימיות הראשונית. בטלפון אתה כבר יודע אם הקול שלה מקסים כמו שחשבת (הוא כן, לגמרי, עדין ומלטף) או צורם ומעצבן (כמו של אמא שלי למשל שחורקת בלי הפסקה). אז דיברנו ואמרנו שנדבר למחרת והיא אמרה לי בסוף השיחה שהיא כבר מתרגשת מאוד ומשתוקקת לפגוש אותי – באלה המילים, אני נשבע נשבע. ומאז חברים לא שמעתי ממנה ולא רק שלא שמעתי, היא מסננת אותי, כל פעם שאני מתקשר אחרי שני צלצולים עברתי לתא הקולי. זה כמובן פגע לי בביטחון העצמי כי כבר פינטזתי איך אני אוטוטו מתחתן לאדמונית המהממת וכל החברים שלי (אין הרבה כאלה אבל פה ושם יש) יקנאו בי ובקיצור, סיפור מהאגדות אבל נמאס לי לרדוף אחריה ואחרי 6 הודעות ו-9 סמסים (מקווה שהיא לא תדווח על הטרדה) אני פורש וממשיך לחפש לי ברשת אהבה חדשה.

הנואש