או
מדוע לפתור את התסביכים לפני שמכירים

אני רוצה גבר חדש מהניילון, לא יד שנייה או שלישית, בלי דפקטים מאחור או מקדימה או כזה שיצא מהמוסך (פסיכולוג) אחרי תיקונים. לאחרונה, הגברים שעברו בחיי היו בעלי פגמים בכל מני מובנים, חסומים, קשורים מדי לאמא שלהם, נשואים לקריירה, מתגעגעים לאקסית או פשוט מתקשים להתמודד איתי, בחורה עצמאית שיש לה דרישות יותר מאשר בוא לאסוף אותי – נצא לדרינק.

מה כבר ביקשתי? גבר מאוזן, מחובר למציאות, שמוכן להתחייב ואין לו הזיות על העבר או חלומות לא מבוססים לעתיד? מסתבר שקשה למצוא אחד כזה, אז כדי שלא תעשו טעויות כמוני – אספתי לכם כמה דברים שכדאי לבדוק לפני שאתן מתאהבות.

המאוהב בעצמו

הוא שקוע רק בו, מדבר בלי סוף (על עצמו), אוהב לדבר ב"אני" ולא ב"אנחנו", מעדיף שבערב תחזרי למיטה שלך, כשיש לו הזדמנות ואת לא ידעו הוא מבלה עם החבר הכי טוב שלו שזה הוא. מבחינתו, את במקום השני וספק אם אי פעם תשודרגי למקום הראשון.

זה ששקוע באקסית

הוא קורא לך בשמה, מהרהר מה שלומה, מחפש אותה בפייסבוק, עוקב אחריה בטוויטר, יש לו מדי פעם פנטזיות מה היה לו הם עוד היו ביחד, ומה אם היא תרצה אותו בחזרה? מה את זמנית בשבילו? תסבירי לו שלא מתאים לך להיות תחליף של מישהי אחרת – את לגמרי הדבר האמיתי.

נשוי לקריירה

הוא שב בשעות הלילה המאוחרות מיום עבודה, מדבר על עבודה, ורק מדי פעם על החיים שמחוץ למשרד, תני לו רק להתחבר למחשב בסופי שבוע והוא יהיה נלהב. אם תשאלי אותו אם זה צימר רומנטי או פרויקט מאתגר, והתשובה היא השנייה – כנראה שיש לו (ולך) בעיה.

הסתכלתי עליה שוב ושוב. אותם תווי פנים אבל משהו השתנה, היא הפכה מבחורה מכופפת גב, עם משקפיים עבים ושיער אסוף לבחורה שווה, כמו שהחבר'ה אומרים. כבר בלי משקפיים, עמידה זקופה, מחשוף נדב, שיער פרוע מתנופף לכל הצדדים. ממש כמו שראיתי אותה אז באוניברסיטה ולא זיהיתי והייתי צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין שהיא אותה אחת שישבה איתי ליד הקולר בשיעור התעמלות והתלוננה שהבנות שונאות אותה, שהיא אף פעם לא תצא עם אף אחד חוץ מגבי, שהיא לוזרים, מכוערת, מעפנה. ועכשיו? תראו אותה! הפכה למלכת הכיתה ואני נשארתי אותו גולם, לא הפכתי לפרפר, עדיין גיק מדליק כמו שהיתה קוראת לי כשהיינו שותים את הוודקה שאבא שלה החביא ומשתכרים כמו ששני חנונים עושים כשהם רוצים להרגיש טוב עם עצמם.

היא עזבה לפניי את השכונה או לפחות טרקה את הדלת, אמא שלה אמרה לי כשחזרתי מהיום הראשון בצבא שהיא עסוקה, אחר כך היו לה תירוצים אחרים, עייפה, לא זמינה, יצאה כבר, ובסוף – לא מעוניינת. אף פעם לא הבנתי איך הצבא שינה אותה והרחיק אותה ממני. אני הייתי צריך חברה אבל היא כבר לא רצתה בי, ראתה בי סתם מטרד. בשבילי זה היה רגע מכונן, הרגע בו הבנתי שאני בשוליים, שאני רק שחקן משני, שאני מישהו שלא רוצים בו. זה דפק לי את הביטחון יותר מאשר הבנים שסגרו אותי בשירותים בתחילת כיתה ד'. בתוך תוכי תמיד הייתי מאוהב בה ועכשיו זה הרגע לצאת לאור ולבדוק אולי אחרי כל כך הרבה שנים היא הבינה שמי שעושה לה טוב זה בעצם בחורים נחמדים כמוני. . .

מחזר מהעבר

לא יודעת למה זה תמיד קורה לי : בכל מערכת יחסים שלי משהו חסר, אני פשוט לא מצליחה למצוא את אותו אחד שיפרפר לי בבטן וגם יכבוש את הלב, שיהיה הפרטנר שתמיד רציתי לדבר אתו, שיהיה אותו אחד קסום עליו חלמתי כל חיי.
גם עם צח זה ככה: אני נמשכת אליו בטירוף, אבל השיחה הנהדרת של הלילה הראשון לא חוזרת על עצמה. אנחנו יוצאים מהמיטה מאוהבים ואז שותקים. ואם הוא מדבר, הוא רק מרגיז אותי, הוא תמיד יגיד את המשהו הלא נכון בטיימינג הכי רגיש, למשל כשאני עולה על המשקל או עומדת מול המראה ותופסת לעצמי בצמיג הקטן של הבטן התחתונה, הוא פתאום יגיד "את לא רוצה להתקלח כבר? או עדיף שלא תגעי בעוגה הזאת היא מפוצצת קלוריות".
איפה כאן ההתחשבות, הרומנטיקה או המימד של השיחה הרגישה? אם אני מנסה לדבר אתו באמת, לשאול איך היה לו היום, מה הוא מרגיש, אפילו להעלות דיון פוליטי מרעיש, הוא מיד מתחמק או מתמצת בקצרה ואולי הוא פשוט בן אדם כזה לא של הרבה מילים ואולי גם לו ירד ממני כל כך מהר כמו שהתחיל.
אבל עזבו אתכם מצח, הוא ממילא לא התקשר מזה יומיים, פתאום קיבלתי מהאתר הודעה ממישהו שהיה ידיד ילדות שלי – הייתי המומה. לא התראינו מאז האוניברסיטה, זו היתה פגישה אקראית גם אז, ממש לא יזומה, ואני, שניתקתי קשר בסיום התיכון, לא ידעתי איך לאכול אותו - הוא נשאר חנון אמיתי ואני די פרחתי, נכנסתי סוף סוף לסצנת המקובלים עליה חלמתי כל חיי, זה היה כשאני וגבי היינו עוד לוהטים וחשבתי שהכל יוביל לחתונה אז אמרתי לו שאני אוטוטו מתחתנת ועכשיו הוא קלט אותי מסתובבת באתר, חופשייה.

בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה, הוא כתב "אני אשמח להיפגש ולבדוק איך התחושה", ואני חשבתי לתומי שזו הצעה אפלטונית, הרי היינו ידידים טובים, אבל משהו במסר שהוא שלח נשמע לי כמו הצעה אמיתית לדייט. האם אני מוכנה להתאהב במישהו שהיה ידיד שלי? ועוד חנון אמיתי . . .?

אחד התחביבים שלי בזמן האחרון הוא לקרוא כרטיסים של בחורות ויש בזה משהו כייפי, אפילו יותר מלקרוא בפעם הראשונה ספר שתקרא אחר כך פעמיים מרוב שאהבת אותו. מצד אחד, זה מרגש, לפגוש בפעם הראשונה את התמונה והמילים. מצד שני, יש כרטיסים של בחורות שאתה אומר – מה היא רוצה מהחיים שלי? מה היא בכלל רוצה מהחיים שלה? כל כך הרבה משפטים חסרי משמעות, קלישאות או לפעמים, פשוט משפט אחד שלא אומר לך כלום ואם אין גם תמונה, אז אתה אפילו לא יכול לדמיין אותה אומרת את המשפט הזה או להבין למה המשוררת התכוונה. אז נכון שהכרטיס שלי אולי לא הכרטיס הכי מושקע באתר, אבל בנות, בבקשה, תשקיעו יותר כדי שאני אוכל להתרשם מכן !
בכל מקרה, באחד השיטוטים שלי פגשתי פנים מוכרות ולא האמנתי. זו היתה ידידה שלי מהתיכון, מישהי שהסתובבנו יחד ובפעם האחרונה שפגשתי אותה היא אמרה לי שהיא עומדת להתחתן. אז נכון שעברו מאז בערך שנתיים וכנראה דברים לא קרו בשבילה, לא עם אותו בחור לפחות, אבל בכלל לא חשבתי עליה ועכשיו שראיתי אותה – אני לא יכול להפסיק לחשוב עליה! אני מתלבט – האם כדאי להציע לה לצאת…

מצד אחד, יש משהו כייפי לצאת עם מישהי שהיתה הידידה שלך. אתם כבר מכירים, עברתם את כל השיחות המפקפקות של האם הבן אדם מולך אמין. מצד שני, ותסלחו לי על כל ההתחבטויות של מצד שני שלי, היא בטח השתנתה והאם היא בכלל תרצה לבדוק מישהו שהיה בשבילה רק ידיד?

בעוד אני מתלבט אני שולח לה מסר. אני אתן לה להחליט בשבילי.

משוטט בין כרטיסים

הבנים על הבנות

לרגל חזרתי למרכז החלטתי קצת להתאוורר מהסצנה של הגברברים המקומיים ולצאת עם חברות. עכשיו לא תאמינו, כשחבורה של בחורים רואה חבורה של בחורות מיד נוצר קליק. הבעיה היא כזאת: הם לא יודעים במי לבחור וככה יוצא מצב שתמיד הבחור שאת לא רוצה הוא זה שמתחיל אתך וזה שאת רוצה יושב ליד החברה הכי טובה שלך, שבכלל שמה עין על הבחור שבחר בך. בכל מקרה, ככה העברתי את הוויקנד הראשון שלי במרכז עם חבורה של בנים, עם הבחור הלא נכון, פוזלת כל ערב לבחור שמנסה לשבות את הלב של שגית, אחת מהחברות הותיקות שלי ואם יש רגעים מביכים, זה לנסות לדב עם מישהו שלא רוצים כדי שהוא יבין את הרמז. לצערי, זה לא עבד, הוא חשב שאני לגמרי בקטע שלו וככה, הלכנו לשוטט סביב הבר האפלולי, כמעט חטפתי אסטמה מכל הסיגריות שהודלקו שם. מסתבר שקוראים לו צח, ויחד הלכנו לשום אוויר צח. בהתחלה הוא עשה עלי רושם של אחד שחושב שהוא יודע הכל, סנוב, פוזואיסט, אבל כשהשמשכנו לדבר גילינו שיש לנו הרבה במשותף והוא דווקא לגמרי בראש שלי. בקיצור, דבר הוביל לדבר ופתאום התחלנו להתנשק בטירוף. מזמן לא הרגשתי ככה, לפחות לא במרכז, במרכז הייתי חנוקה וגם בצפון לא בדיוק פרחתי והתשוקה הזאת שזרמה לי בורידים, תשוקה למישהו שיתן לי קצת אהבה, כנראה עשתה את שלה. בסוף הערב, איזה ערב, כבר כמעט עלה הבוקר, הייתי מאוד מבולבלת. ראיתי שהחברה שלי שהיה בקטע של צח, נועצת בי מבטים מאוכזבים, כאילו גנבתי לה את הבחור המבוקש בעוד היא שמרה על שלי. אבל האמת? לא היה לי אכפת. הרגשתי שדווקא במקום הכי לא צפוי מצאתי מישהו חדש..

מתחילה מחדש

בזמן האחרון היו לי הרבה דייטים גרועים, אולי כי ניסיתי לצאת כדי לעשות וי ויצאתי בלי חשק ובחרתי גם כמה בחירות לא נכונות. משום מה כולן פאקצות, זה כנראה מה שאני אוהב און ליין, אבל במציאות אני יושב ולא מבין את הבחירה שעשיתי. רציתי לשתף אתכם בכמה מסקנות מתוך הבחירות האישיות שלי: אל תאמינו לכל מה שכתוב בכרטיס, אם מישהי נשמעת לכם ממש מרגיזה בטלפון תעברו הלאה, אם יש לכם ספק לגביה, יתכן שיש בסיס מוצק לספק הזה ואם היא אומרת לך שהיא בדיאטה אז תגיד לה שהיא נראית נפלא – אני אמרתי טוב מאוד שהתחלת דיאטה וכמעט חטפתי סתירה ובחרתי את כל הבחורות שנשמעו לי מרגיזות והרגיזו אותי יותר בדייט עצמו. מעכשיו אני מתחיל להיות קצת יותר בררן, לא פוסל על הסף, אבל מחפש מישהי שבאמת תתאים לי ולא רק מישהי פנויה.

מחכה לאחת נפלאה

זוכרים את ד'? טוב מה אני אגיד לכם. עבד עלי בגדול הבחור הזה. אני לא אגיד הוא מניאק כי זה לא עניין וגם אולי אני קצת רכושנית אבל אני מאמינה במונוגמיה, כן, גם אם עוד לא הפכנו לסיפור אהבה לוהט. כשאני יוצאת עם בחור אני יוצאת עם אחד גם אם יש בי תשוקה לכמה ונכון קרה בערב שרקדתי על כמה חתונות מקביל אבל הייתי כנה. ד', לעומת זאת, יצא איתי ועם עוד אחת ובדק את שתינו בלי שידענו עד שגילינו את זה. מסתבר שהפרטנרית השנייה של ד' יצאה אתו לדייט ראשון ערב לפני ועשתה רושם טוב אבל לא מדהים. איך עלינו זו על קיומה של זו? היא עובדת כמוני בקטיף אבל גרה בקיבוץ אחר ולא היה ביננו קשר עד שפעם אחת קיבלנו משימה משותפת והתחלנו כמו שבנות אוהבות לקשקש על איפור, בגדים וכמובן, גברים. מפה ושם הגענו למסקנה שבחור החלומות עליו שתינו מפנטזות בלילות הוא לא אחר מאשר ד' וכשילינו את זה הרגשנו שאנחנו חייבות ללמד אותו לקח. יכולנו כמובן להחליט שהטובה מבין שתינו היא המנצחת, אבל כשגילינו שהוא עם שתינו פשוט ירד לנו ממנו החשק. לגמרי. אז מה עשינו אתם שואלים? פשוט מאוד, היא קבעה אתו פגישה ואני הופעתי אליה. עשיתי את עצמי כמובן מופתעת אבל התקרצצתי למרות שהוא נראה לחוץ וטען שהוא מחכה לחבר, ישבתי לידו, ליטפתי לו את היד והתחלתי לנשק אותו בלהט מתפרץ. האמת שמאוד נהניתי מהסיפור וקצת הצטערתי שוויתרתי עליו כל כך מהר, אבל איך שהופיעה השנייה באמצע הנשיקה הסוערת ד' קפץ מהמקום והדף אותי הצידה. הוא היה נבוך ושתינו צחקנו לו בפנים קצת הרגשתי כמו ילדה קטנה ומקניטה אבל החלטתי שאני בצפון וזה הזמן לעשות מה שאני רוצה בלי לנתח יותר מדי לעומק. אז נשארתי עוד קצת והחלטתי לחזור למרכז, עכשיו יש לי יותר אנרגיות ואני מוכנה לבדוק מחדש מה קורה בזירת ההכרויות.

תחפשו אותי באתר

בן דוד שלי חזר מאמריקה סיבוב דאווין. הבן אדם סיים את קולומביה בהצטייניות במנהל עסקים, תואר שני, הוא חתיך שווה ולמרות המיתון קיבלו אותו לאחת החברות הנחשקות, הוא פלרטטן ואני מחוויר לעומתו. רק זה היה חסר לאגו שלי, ביקור של הבן דוד מאמריקה. האמת שבמקור הוא מכאן, בתיכון הוא אפילו היה קצת ערס, אבל באוניברסיטה הוא עשה שינוי תדמיתי והתחיל לכבוש בנות. פה ושם הוא איבטח אישים נחשבים ועבד על השרירים ומכאן לשם הפך לגבר חלומותיה של כל אישה. עכשיו הוא נשוי פלוס שני צאצאים, וכשהוא הגיע אמא שלי מיד הציעה שנלך יחד לשיחת גברים. זו הדרך שלה לקבל עלי אינפורמציה בלי לשאול. הסמכתי לגחמות שלה, בעיקר כי באמת רציתי לשמוע איך אני יכול גם להשתנות. אז ישבנו הוא ואני ודיברנו קצת על החיים ואז הגענו לעסקים האמיתיים. אז עם כמה בחורות היית? הוא שאל והראה לי בדיוק איך שפת הגוף שלו משדרת מה שהוא רוצה שהיא תשדר ואילו אני, הידיים תמיד רועדות לי כשאני מתרגשת, זיעה קרה מצטברת על המצח והבחורות גם לא מתרשמות יותר מדי מהגמגום שלי. אבל תוך כדי שאני מנסה להשתלט ולהפגין קור רוח לעומת הבחורות בשולחן השני (ישבנו בפאב ולהן היתה חצאית מיני), בן הדוד הנשוי שלי (מדגיש – נ-ש-ו-י) קם מהמקום ומתחיל לפלרטט עם הבחורה שלידינו. בלי בושה קם ומפלרטט. לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי, מה אני אגיד לאמא שלי והאם אני עוצר בעדו ומתקשר לאשתו. אז זה היה השיעור שלי, קינאתי בגבר הלא נכון. לא ככה אני רוצה להצליח עם בחורות, אז כרגע אומנם אין לי מודל לחיקוי בסצנת הדייטים, אבל לפחות אני יודעת דבר אחד על עצמי – לא בסטייל שלי לבגוד.

גבר נאמן

כמה זמן לא כתבתי כאן, היה לי בלק אאוט כזה. גם לכם יש את התחושה הזו – מרגישים כל כך הרבה בפנים, בבטן, בלב, הראש כבר כואב וקודח ממחשבות, אבל כלום לא יוצא מהפה או אל הכתב?
בזמן האחרון עשיתי הרבה חושבים, לקחתי את עצמי לחופש ארוך, החלטתי שאני נוסעת לעבוד בקטיף בצפון! כן, כן, מה שקראתם. הרגשתי צורך עז לעבור מיונתן הלאה ומצאתי את עצמי מגשימה סוג של חלום ילדות, מגורים בקיבוץ. בהתחלה זה נבע ממניעים אנוכיים, אני מודה, חשבתי לתומי שאולי אמצא לי איזה קיבוצניק מסוקס עם שרירים וראייה ציונית, מהסוג שמייבש ביצות ויפריח את השממה שנוצרה בחיי האהבה שלי, אבל איך שהגעתי לצפון התמכרתי לשקט ולפסטורליה, לאווירה הרגועה, לבתים הלבנים עם גגות רעפים אדומים ולאט לאט התרגלתי גם לריח של הרפת. עבדתי ועבדתי ואז החלטתי שאני מתחברת מרחוק לאתר, שאני אבדוק אילו רווקים פוטנציאליים מחכים לי בצפון, הרי מהמרכז כבר הספקתי להכיר כמה ואפילו להתלהב ולהתאהב. ככה הגעתי לד', בוגר תואר שחזר למושב לעזור להורים שלו בעסק החקלאי שלהם. דיברנו, אני הסברתי לו כבר על ההתחלה שאני עירונית ושלא יצפה לצופיפניקית חרוצה יותר מדי וקבענו פגישה. עכשיו, שתבינו, בצפון לנסוע לדייט זה מרחקים ארוכים, לא כמו במרכז, קובעים באמצע ויש שפע של בתי קפה ומסעדות ופאבים. שם חיי הלילה שוקקים אך מאתגרים יותר והנסיעה לדייט ארוכה יותר. אבל לא נורא, מה שמגניב זה שכשעוברים למקום אחר מרגישים משוחררים יותר ולא דואגים כל הזמן שמישהו שמכירים יהיה שם בטעות.

כדי לקצר סיפור ארוך תנו לי רק להגיד שהיתה כימיה, שזרמנו, שהיה נ-ה-ד-ר. הוא הבטיח לי דייט שני וזו חברים, היתה הפעם הראשונה ששאלתי מישהו אם הוא רוצה בי. אבל אמרתי לעצמי יאללה, נמאס לי מאשליות ותעתועים וממילים תלושות באוויר. ככה סיימנו ערב נפלא ואני שיכורה מאושר.

תחכו לעדכונים לוהטים ממני

זוכרים שאמרתי לכם שיונתן פרפקט בלי פאקים? אז הנה גילית אחד הבחור נידי. הוא צריך פידבקים חיוביים כל הזמן, לדעת שאני אוהבת אותו ולא יכולה בלעדיו. בקיצור מצאתי לי עוד גבי. אז היו לנו כמה שבועות של ירח דבש וסקס מעולה ואהבה פרחה, ההורים שלו ושלי הפכו כבר לסחבקים כי נפגשנו כולנו ביום הולדת שלו לקפה ופנקייק, אבל מאז דברים רק הדרדרו. יכול להיות שאני הייתי בהתלהבות הראשונית, שיש לי חיים גם בלי גבי ולא צריך את גבי, ויכול להיות שגם ברשע שהתשוקה דועכת אז לא נשאר הרבה. פתאום התחלנו לריב, למה אין לי כח לבוא אליו ולמה אני לא יכולה לדבר אליו יותר בחיבה ולמה זה שאני עצבנית בלימודים אומר בהכרח שאני עצבנית עליו ובעצם גילינו שקשה לנו להשלים, שאף אחד כאן לא מוותר וקל לנו מאוד להתרגז עד כאסח של לא מדברים עד מחר. אז נכון, גם כיף להשלים, הנשיקות האלה והסקס שאחרי וללכת מחובקים ברחובות ולדבר על אהבה. אבל תקלטו, עד שנפתחתי בפני יונתן ועד שהרשתי לעצמי להתמסר זה עבר לי – הכמיהה הזאת לאהבה, דעכה לי ברגע. יכול להיות שזה שוב פאק שלי אבל הנידיות של יונתן הורסת לי את הבריאות, היא גורמת לי להתרגז עליו למרות שזה לא באשמתו אז בינתיים אנחנו בהפסקה קלה. יונתן ממילא טס לוויקנד בספרד לבקר דודה ואני באטרף של הבחינות. נראה איך זה ימשיך מכאן, אבל מה שבטוח אני מאושרת, כבר אין לי גבי בראש. מצידי גבי יכול להיות עם מי שהוא רוצה.

כבר לא של יונתן