אהבה בחיפוש עצמי
הורידו את אפליקצית החצי השני
מאת: קובי שאנטי
כשהכרתי את אלמוג, שם בדוי, הייתי כנה איתה. זה היה בערך דקה אחרי שהשתחררתי מהצבא והייתי חייבת לראות עולם. את הטיול שלי בדרום אמריקה תכננתי במשך השירות. דיברתי עם אנשים שרקדו בקרנבל בברזיל, עשו טראקים בבוליביה, כייפו בצ'ילה וחזרו עם המון חוויות. האמת שני האחים הגדולים שלי עשו את המסלול הזה של צבא – טיול – אוניברסיטה – עבודה ולי הוא נראה מאוד מתאים. הרי אחרי שאתה חייל וכל היום מציית לפקודות ונמצא במערכת שאין לך הרבה חופש בה, הדבר שאתה הכי רוצה בעולם זה להיות חופשי, להסתובב כל היום, להחליף נופים, לראות מקומות שלא מתחילים במילה בה"ד או מסתיימים באוהל בצבע חאקי עם עוד חיילים מזיעים ועייפים. אני העדפתי לקחת את האוהל המשוכלל שלי ולמקם אותו על פסגת הר בארץ שהעברית היחידה שנשמעת בה מגיעה מפיהם של מטיילים ושכולם שם נעים בסלואו מושן ולא ב-60 שניות והתקלחתם.
ולך אין מקום במזוודה
אז שפגשתי את אלמוג באותו ערב במסיבה אצל השכן שלי שלומד רפואה, אמרתי לה את האמת בפנים: עוד חודש אני נוסע מכאן, הכל מתוכנן, יש חסכונות, מפה ויעד. היא מאוד פירגנה וסיפרה לי שהיא ישר עשתה עתודת רפואה. קלטתי שהיא טיפוס יציב, עם ראש על הכתפיים ושאיפות מפותחות, שהיא בקטע אחר ממני, הפאזה שונה. שמה שמתאים לה עכשיו בחיים זה חבר קבוע ודייטים בערב ומישהו שישב איתה על המיטה כשהיא לומדת וילטף לה את הרעמה הבלונדינית. אבל למרות שידעתי שאנחנו ממש לא מתאימים וזה לא הזמן להתחיל היכרות איתה, התפתתי. היא היתה מקסימה ואני כאמור יצאתי משלוש שנות שירות בהן ביליתי בעיקר עם בנים ופינטזתי על בנות. התחלנו לצאת אני ואלמוג ומיד התאהבתי בה והיא בי. זה היה כל כך מהר, שתוך שבוע היא כבר ישנה אצלי ואני אצלה ופגשנו את ההורים אחד של השנייה ודיברנו על ביחד ודיברנו ברבים ועשינו הכלזה עם זו. את הפרטים האחרונים בנוגע לטיול סגרתי בחשאי. לא הזכרתי בפני אלמוג את הטיול בכלל, אבל הטיול היה ברקע. היא ידעה שבסוף החודש הזה אני אורז את עצמי ונוסע ושאין לי תאריך חזרה.
הבחורה לא כאן
"למה אתה צריך את זה בעצם"? שאלה אותי ערב אחד, כשכבר הרגשתי שזה בא. כל הרמזים על "אני בחיים לא הייתי ישנה בשטח" או "לא מבינה את אלה שמסתלבטים בהודו ועושים יוגה כל היום". עכשיו הגיע תורה של אלמוג לנסות לשכנע אותי להישאר איתה ולעבוד על הקשר היפה שנרקם ביננו. הסברתי לה את השיקולים שלי ואת הכמיהה העזה שלי לחופש ולטיולים ואמרתי לה שלא, שבוע באירופה לא יספק את היצר שלי וגם לא שבועיים בחופש הגדול שלה בארצות הברית. אני רוצה עכשיו ולזמן ארוך של חצי שנה לפחות.
באותו ערב הלכנו לישון גב אל גב. אלמוג כעסה עלי ואני לא יכולתי לתת לה את מה שהיא רוצה – קשר זוגי יציב כאן בארץ. כעבור שבוע נסעתי ואפילו לא דיברנו, היא לא התקשרה ואני הסתפקתי בסמס שאמר לה אוהב אותך נתראה כשאחזור. לא כתבתי מכתבים, לא שלחתי גלויות מאויירות, חייתי בדרום אמריקה ביקום אחר. כל היום התרוצצתי עם חבר'ה חדשים, נישקתי בחורות חדשות ואלמוג נשארה בארץ כמשהו שמחכה או לא מחכה לי.
פספסתי אותה
כששבתי לארץ חזרתי שלם עם עצמי, לא התחרטתי בכלל, למרות שחזרתי בלי בת זוג ולא הרגשתי גם ששבתי כמו החבר'ה שלי ששבו מהודו עם ידיעה רוחנית ששינתה לי את החיים. אחרי שישנתי שלושה ימים ואכלתי אוכל של אמא התקשרתי לאלמוג. היא ענתה לי, בהתחלה צחקנו וסיפרתי לה אנקדוטות מתוך הטיול. היא התעניינה ואני פתאום התגעגעתי נורא לקול המתוק שלה ולחיוך הגדול אותו דמיינתי מעבר לקו השני. ואז היא אמרה לי – שמע, החבר שלי כאן אז נדבר אחר כך?
"חבר-חבר"? – שאלתי, כדי להיות משוכנע שהיא תפוסה והכן שלה לא השאיר מקום לספק. אלמוג היתה תפוסה ואני המשכתי הלאה. לפעמים, כשאני בהפסקה מבחורה זו או אחרת אני חושב על אלמוג ועל הקשר המקסים והקצרצר שהיה לנו, אבל אני באמת לא מתחרט. באותה תקופה זה לא התאים לי ואם הייתי נשאר בטח הייתי מצטער שלא נסעתי ושפיספסתי את אחת החוויות היפות בחיי. ככה הרווחתי שתי חוויות יפות: טיול מקסים וקשר רומנטי מקסים עם בחורה קסומה.
0