טעות שנשארתי איתו כל כך הרבה זמן

מאת: נטע-לי

אם הייתי חכמה אז כמו שאני היום, לא הייתי נשארת אתו כל כך הרבה שנים. אתם בטח מכירים את זה, שיש דברים שיודעים רק בדיעבד? כמו דברים ש"הלוואי והיינו יודעים בגיל 20 את מה שאנחנו יודעים היום בגיל 30+"?
אז ככה אני מצטערת היום על השנים האבודות שלא יחזרו אלי לעולם. הבעיה היא שאני והוא הכרנו באופן ספונטאני בגיל מאוד צעיר, ככה בגיל 18, בבסיס. בהתחלה היינו על תקן ידידים ואיכשהו נדלקנו אחד על השני והפכנו לזוג. כשאת צעירה ורגשנית והכל נראה לך עוצמתי, את מרגישה שאת הכי מאוהבת בעולם גם אם עמוק בלב את יודעת שהבחור שאתך בכלל לא מתאים לך.
אז ככה זה קרה, איכשהו החזקנו מעמד וצלחנו כל מני משברים ואני חושבת שזה בעיקר בגלל שאני טיפוס וותרני לעומת העקשן שהוא. ההורים שלי תמיד לימדו אותי לא לריב על מה שלא חייבים לריב עליו ואני מראש ידעתי שלא אוכל לשנות אותו, כבר אז הייתי בוגרת יחסית והבנתי שיש אנשים שקשה לשנות וחבל על מלחמות עולם כדי לשנות אותם.

כמה אפשר לסבול?
התחלתי לספוג את החולשות שלו, האבטלה המתמשכת, אי הרצון לקום בבוקר, הדיכאון המתמשך. למזלו אני בן אדם מלא חיות ואנרגיה, תמיד עבדתי בכמה עבודות ואף פעם לא הרמתי ידיים או התייאשתי, מצאתי את עצמי מבזבזת את שנותיי היפות על מישהו עצלן, תבוסתני, שברגע שקיבל סירוב אחד כבר מתייאש טוטאלית. בגיל צעיר מאוד מצאתי את עצמי מטפלת סיעודית, מקימה אותו בבוקר, מכינה לו ארוחות, דואגת לו, כאילו יש לי ילד קטן בבית.
שמתי לב איך כל החברות שלי יוצאות ונהנות ורק אני תקועה במקום, שבה אליו, כי הוא התחנן שלא אצא לבלות בלעדיו, יושבת מול הטלוויזיה ומרגישה כאילו אני נרקבת.
אני לא מאשימה אף אחד, לא היה לי פשוט את האומץ לקום וללכת. בסוף מה שקרה זה שפגשתי מישהו. בהתחלה זה שבר לי את הלב, שאני מחפשת אופציות מילוט במקום פשוט לקום וללכת אבל מה לעשות, הייתי חלשת אופי והייתי צריכה תירוץ. אז נפגשתי עם מישהו מאחורי הגב והתאהבתי והיה לי תירוץ ואוי, זה כאב, אוי כמה זה כאב. לו ולי. שנינו היינו נסערים מהכאב הזה, צעקות עד השמיים ובכי וחיבוקים ונשיקות וכל כך קשה לפרק חבילה של כל כך הרבה שנים ועוד להשאיר אותו פגיע יותר ממני, שלי יש משהו בידיים ולו אין.

אל תבזבזו את עצמכם על האדם הלא נכון
אבל מה שלמדתי זה שצריך לעזוב ועדיף מוקדם מאשר מאוחר, לפני שמתחתנים ויש ילדים או משכנתא ולפני שקשה מדי לעשות את הצעד. יש לי כמה עצות איך תדעו שזה קשר מבוזבז:
- אם אתם לא מאושרים בקשר או לא רואים עתיד. אם משהו מרגיש לכם תקוע או מעיק והצד השני לא מבין מה הבעיה וזה רק אתם, כנראה שאתם פשוט לא בקשר הנכון.
- אם הקשר לא הולך לאף מקום, אין דיבורים על חתונה או יש הדחקה שבכלל צריך להחליט משהו.
- אם השנים עוברות ולא התקדמתם בכלום, לא במחוייבות ולא ברגשות, אם אתם אכולי ספקות, אז משהו לא בסדר.
- אם אומרים לכם שאוהבים אתכם וקשה לכם להגיד או להחזיר בחזרה ולא כי קשה לכם להתבטא או להתרגש, אלא כי אתם פשוט לא מרגישים ככה.