נהיה בקשר? למה?
הורידו את אפליקצית החצי השני
מאת: עודד
לבחורות קשה לסרב לי, הן ממלמלות משהו על פגישה נפלאה ועל זה שאני בחור חמוד לאללה ושכל אחת שתהיה איתי תהיה בת מזל אמיתית. אבל כשזה מגיע לתכלס, לשאלה האם אנחנו ממשיכים ביחד או לא, כאן הן נעצרות ומתחילות להגיד שבעצם אני מדהים אבל לא בשבילן, שזה לא אני זה הן, נורא בררניות וחולמות על משהו שלא קיים ולכן קשה למישהו כמוני לעמוד בציפיות שלהן. אז מגיעה המכה האמיתית – הן מבטיחות לשמור אתי על קשר. כאילו זו לא פרידה סופית, אלא יש חריץ של תקווה, שאני לא מאבד אותן לנצח.
אבל אני לא רוצה עוד ידידה לאוסף, יש לי המון ידידות, בנות תמיד אהבו להיות ידידות שלי ואני גם לא רוצה לשמור על קשר רק מתוך רחמים. הבעיה היא שלבחורות כיף אתי, הן מיד מוצאות אצלי אוזן קשבת ואני פרטנר מעולה לקניות, יש לי טעם באופנה ואני אוהב את הסרטים שהן אוהבות ומהר מאוד אני הופך לחברה הכי טובה שלהן. שזה ממש לא מה שאני רוצה להיות. אני רוצה להיות מאהב אמיתי, לחזר אחריהן, לתת להן את עצמי כפרטנר ולא כחבר טוב ותו לא.
כמה פעמים ניסיתי לשמור אתן על קשר מתוך מחשבה שבסופו של דבר הן יתאהבו בי. בטיפשותי חשבתי לעצמי שאם הן יכירו אותי יותר מקרוב, הן יבינו איזו טעות נוראית הן עשו שהן וויתרו עלי מלכתחילה. אבל מה שקרה זה הרבה פלרטוטים שגרמו לי להתאהב יותר ולהן להתרחק יותר, סיפורים מצידן על דייטים ואהבות שמעכו לי את הלב וסחטו ממני כל טיפת אנרגיה. בקיצור, נשארתי עם כמות גדולה של מקושרות שאוכל להזמין יום אחד לחתונתי אבל בלי כלה פוטנציאלית.
שומרת אותי למקרה חירום
האחרונה הבטיחה לי שזה לא יהיה ככה, היא רצתה שנשמור על קשר למקרה שהיא תשנה את דעתה ובגלל שבאמת הייתי דלוק עליה חזק, הסכמתי. לא ידעתי שהיא, כמו רבות אחרות, מוליכה אותי שולל, קוראת לי כשמשעמם או עצוב לה, וכשיש לה דייט, מסננת אותי. חשבתי שהיא לגמרי בקטע שלי, הייתי עיוור. ככה זה כשאני מאוהב, אני רואה רק את היתרונות של הקשר ורק את התכונות הטובות של אותה בחורה שלצידי. רק כשקלטתי שהיא לגמרי לא בעניין ורק אומרת כך כדי לא לפגוע בי, ועל הדרך פוגעת בי הרבה יותר, ירדתי מהעניין וניתקתי קשר באופן סופי.
מי היה מאמין שאני אבטיח לבחורה את מה שכל כך הרבה בחורות הבטיחו לי, אבל זה מה שקרה. היו לי כמה דייטים מעולים עם מישהי שלא נמשכתי אליה אבל משכה אותי בכל מישור אחר. אותם תחומי עניין, התלהבות ממגנטת ממשחקי כדורסל וטיולים בשטח, קמפינג, תגליות בטבע, אהבנו לצאת למסלולים, לרכב על סוסים בחווה ליד הרי ירושלים, נהנו לדבר וסתם להביט על השמיים, הייתי מאוהב אבל לא בה, אלא ברעיון שיש לי חברה ושהיא מדהימה, אבל מבחינה רומנטית, לא הרגשתי כלום וידעתי שזה לא יכול להימשך ככה. מצד שני, לא הייתי מוכן לאבד אותה. סוף סוף מצאתי מישהי שממש אבל ממש כיף לי אתה ונורא רציתי שנישאר חברים ושגם כשהיא תבין שאני לא אהיה לה לבן זוג שהיא תמשיך לרצות לבלות אתי.
ביקשתי ממנה מה שאסור לבקש
לראשונה בחיי מצאתי את עצמי אומר שנהיה בקשר גם אם זה לא עובד, מבקש לחלץ ממנה הבטחה שהיא תהיה אתי כששנינו נמשיך הלאה, לחפש בני זוג מתאימים יותר. הבחורה הביטה בי בתימהון ואז כעסה נורא ואמרה לי שאין גבול לחוצפה, שאני גם זורק אותה וגם רוצה לשמור אותה כשמתחשק לי. הבנתי פתאום שעשיתי את אותה טעות שאחרות עשו, שלפעמים אי אפשר לשמור על קשר שהחל כהבטחה רומנטית והפך לקשר ידידותי, רק אם שני הצדדים רוצים בכך, אבל כאן היה ברור שהיא לא מעוניינת בי כחבר אפלטוני אלא כבן זוג. אבדתי אותה ואיבדתי גם את עצמי. לא הייתי צריך לבקש ממנה את מה שאחרות ביקשו ממני. מאז אני לא שומר על קשר, אם זה לא רומנטי, אני מתנתק. קשרים יש לי הרבה אבל קשר רומנטי עוד לא מצאתי ולשם אני מכוון. אם אפגוש פה ושם בחורות נפלאות, הרווח כולו שלי אבל עד שלא אפגוש את האחת פחות חשוב לי ריבוי ידידות. אני רוצה אהבה.
לבחורות קשה לסרב לי, הן ממלמלות משהו על פגישה נפלאה ועל זה שאני בחור חמוד לאללה ושכל אחת שתהיה איתי תהיה בת מזל אמיתית. אבל כשזה מגיע לתכלס, לשאלה האם אנחנו ממשיכים ביחד או לא, כאן הן נעצרות ומתחילות להגיד שבעצם אני מדהים אבל לא בשבילן, שזה לא אני זה הן, נורא בררניות וחולמות על משהו שלא קיים ולכן קשה למישהו כמוני לעמוד בציפיות שלהן. אז מגיעה המכה האמיתית – הן מבטיחות לשמור אתי על קשר. כאילו זו לא פרידה סופית, אלא יש חריץ של תקווה, שאני לא מאבד אותן לנצח.
אבל אני לא רוצה עוד ידידה לאוסף, יש לי המון ידידות, בנות תמיד אהבו להיות ידידות שלי ואני גם לא רוצה לשמור על קשר רק מתוך רחמים. הבעיה היא שלבחורות כיף אתי, הן מיד מוצאות אצלי אוזן קשבת ואני פרטנר מעולה לקניות, יש לי טעם באופנה ואני אוהב את הסרטים שהן אוהבות ומהר מאוד אני הופך לחברה הכי טובה שלהן. שזה ממש לא מה שאני רוצה להיות. אני רוצה להיות מאהב אמיתי, לחזר אחריהן, לתת להן את עצמי כפרטנר ולא כחבר טוב ותו לא.
כמה פעמים ניסיתי לשמור אתן על קשר מתוך מחשבה שבסופו של דבר הן יתאהבו בי. בטיפשותי חשבתי לעצמי שאם הן יכירו אותי יותר מקרוב, הן יבינו איזו טעות נוראית הן עשו שהן וויתרו עלי מלכתחילה. אבל מה שקרה זה הרבה פלרטוטים שגרמו לי להתאהב יותר ולהן להתרחק יותר, סיפורים מצידן על דייטים ואהבות שמעכו לי את הלב וסחטו ממני כל טיפת אנרגיה. בקיצור, נשארתי עם כמות גדולה של מקושרות שאוכל להזמין יום אחד לחתונתי אבל בלי כלה פוטנציאלית.
שומרת אותי למקרה חירום
האחרונה הבטיחה לי שזה לא יהיה ככה, היא רצתה שנשמור על קשר למקרה שהיא תשנה את דעתה ובגלל שבאמת הייתי דלוק עליה חזק, הסכמתי. לא ידעתי שהיא, כמו רבות אחרות, מוליכה אותי שולל, קוראת לי כשמשעמם או עצוב לה, וכשיש לה דייט, מסננת אותי. חשבתי שהיא לגמרי בקטע שלי, הייתי עיוור. ככה זה כשאני מאוהב, אני רואה רק את היתרונות של הקשר ורק את התכונות הטובות של אותה בחורה שלצידי. רק כשקלטתי שהיא לגמרי לא בעניין ורק אומרת כך כדי לא לפגוע בי, ועל הדרך פוגעת בי הרבה יותר, ירדתי מהעניין וניתקתי קשר באופן סופי.
מי היה מאמין שאני אבטיח לבחורה את מה שכל כך הרבה בחורות הבטיחו לי, אבל זה מה שקרה. היו לי כמה דייטים מעולים עם מישהי שלא נמשכתי אליה אבל משכה אותי בכל מישור אחר. אותם תחומי עניין, התלהבות ממגנטת ממשחקי כדורסל וטיולים בשטח, קמפינג, תגליות בטבע, אהבנו לצאת למסלולים, לרכב על סוסים בחווה ליד הרי ירושלים, נהנו לדבר וסתם להביט על השמיים, הייתי מאוהב אבל לא בה, אלא ברעיון שיש לי חברה ושהיא מדהימה, אבל מבחינה רומנטית, לא הרגשתי כלום וידעתי שזה לא יכול להימשך ככה. מצד שני, לא הייתי מוכן לאבד אותה. סוף סוף מצאתי מישהי שממש אבל ממש כיף לי אתה ונורא רציתי שנישאר חברים ושגם כשהיא תבין שאני לא אהיה לה לבן זוג שהיא תמשיך לרצות לבלות אתי.
ביקשתי ממנה מה שאסור לבקש
לראשונה בחיי מצאתי את עצמי אומר שנהיה בקשר גם אם זה לא עובד, מבקש לחלץ ממנה הבטחה שהיא תהיה אתי כששנינו נמשיך הלאה, לחפש בני זוג מתאימים יותר. הבחורה הביטה בי בתימהון ואז כעסה נורא ואמרה לי שאין גבול לחוצפה, שאני גם זורק אותה וגם רוצה לשמור אותה כשמתחשק לי. הבנתי פתאום שעשיתי את אותה טעות שאחרות עשו, שלפעמים אי אפשר לשמור על קשר שהחל כהבטחה רומנטית והפך לקשר ידידותי, רק אם שני הצדדים רוצים בכך, אבל כאן היה ברור שהיא לא מעוניינת בי כחבר אפלטוני אלא כבן זוג. אבדתי אותה ואיבדתי גם את עצמי. לא הייתי צריך לבקש ממנה את מה שאחרות ביקשו ממני. מאז אני לא שומר על קשר, אם זה לא רומנטי, אני מתנתק. קשרים יש לי הרבה אבל קשר רומנטי עוד לא מצאתי ולשם אני מכוון. אם אפגוש פה ושם בחורות נפלאות, הרווח כולו שלי אבל עד שלא אפגוש את האחת פחות חשוב לי ריבוי ידידות. אני רוצה אהבה.
0