לזרוק אותו לטובת מישהו אחר
הורידו את אפליקצית החצי השני
אמרו לי לתת צ'אנס לבחורים אז אני לא זורקת אותם על הדייט הראשון. הפגישה צריכה להיות ממש גרועה כדי שאזרוק בחור כבר על הדייט הראשון ולכן, בדרך כלל אני ממשיכה בקצב איטי לדייט שני. אם גם אז הכל נחמד (או בגבולות הסביר), יש מצב לפגישה שלישית ומשם - השמיים הם הגבול. אבל ההמשכיות הנדיבה הזו לא פועלת בהכרח לטובתי. אם אודה באמת, קשה לי מאוד לחתוך בזמן. לפעמים אני מוצאת את עצמי פשוט נגררת שבועות ארוכים עם בחור שאין לי אתו שום סיכוי. מה הסיבה? פשוטה. אני טיפוס נחמד מדי ומפגינה ידידותיות שלא תמיד מתפרשת נכון אצל בני המין השני: הבחור מקבל ממני חיוכים מקסימים ובטוח שאני פשוט נלהבת ממנו ולא סתם חביבה כלפיו. יש בחורים שהתרגלו לקבל מבחורות יחס כל כך שלילי שאם מישהי קצת יותר נחמדה כלפיהם, היא ככל הנראה מעוניינת בהם. לא יודעת איך יש בחורות שעושות את זה בצורה כל כך אסרטיבית, מסרבות בהחלטיות או אומרות לבחור שזה לא זה ולא מנידות עפעף.
זו הסיבה שהייתי כל כך מופתעת מעצמי כשלאחרונה שברתי למישהו את הלב. הסיפור הוא כזה: התחלתי לצאת עם מישהו, הייתי יחסית מרוצה ממצב העניינים שהתבשלו לאט אבל בצורה מבטיחה עד שבאורח פתאומי, שב לחיי מישהו שיצאתי אתו בעבר ונסע לחו"ל. אחרי שנחת בחזרה, הוא הרים טלפון והציע לי לחדש עמו את היחסים. ל
התפתיתי מאוד. זה היה בחור שמשך אותי אש, שהיה לנו חיבור רגשי עמוק, שהתאכזבתי כל כך כשהוא נסע לשליחות מהעבודה בלי תאריך חזרה ובכל מאודי קיוויתי שיום אחד הוא יחזור. והנה זה קרה. הוא חזר. אבל מה עושים עם הבחור הנוכחי? איך אפשר לבחור ביניהם? לא החלטתי אז בחרתי באפשרות הקלה: יצאתי לדייט עם ה"לשעבר" והיה קסום יותר ממה שחשבתי. ידעתי שאני חייבת לחתוך עם המחזר העדכני כדי להתאחד עם הקודם. אבל פנטזיות לחוד ומציאות לחוד.
מה שנראה כתסריט הגיוני בראשי, היה קשה לביצוע בפועל: כל פעם שנפגשתי עם הנוכחי ורציתי לבשר לו שזה נגמר בינינו, שיש מישהו שמפריד, קרה קסם והדייט היה משגע.
עד מהרה מצאתי את עצמי מאוהבת בשני אנשים בו זמנית בלי דרך להכריע מי יעשה לי יותר טוב.
אי אפשר לרקוד על שתי חתונות
עד אז, מוכרחה להודות, כשחזיתי בסיטואציה מורכבת כזו מרחוק, בתוכניות כמו הרווק או הרווקה, חשבתי לעצמי שזה לא ייתכן, שהם בטח מזייפים שיש אחד יותר אהוב באופן משמעותי.
אבל מסתבר שהלב הוא גדול או לפחות הלב שלי רחב ויכול להכיל כל כך הרבה ולהתרחב עבור שניים ובמקום לבחור, המשכתי לצאת עם שניהם במקביל בלי שהם מודעים לסיטואציה.
כפי שאמרתי, אני הגיונית, הבנתי שזה זמני ומוגבל, שמתישהו הם יגלו ושמתישהו אני לא אוכל יותר להשתלט על שתי מערכות יחסים ביחד וצדקתי.
באיזשהו מקום זה לא היה הוגן והמוסר שלי רדף אחריי. החלטתי לבחור ב"לשעבר" שלי, היתה לנו היסטוריה והווה עלה על כל הציפיות, ומצאתי את עצמי מבשרת למחזר השני שאני מאוהבת במישהו אחר, שזה לא ילך בינינו. אבל בקושי התחלנו להתחמם, הוא הפציר בי, כעוס ומובך, לא תכנן שככה דברים יסתכמו. פתאום ראיתי איך אני הופכת לרעה שבסיפור, אני, שתמיד ניסיתי לצאת הוגנת עם כולם, רומסת לו את הלב. אז נכון, לפעמים יוצאים עם מישהו אחרי תקופת יובש ארוכה ובטוחים שהוא הדבר הכי טוב שקרה לך בעולם ואז מגלים שבעצם האהבה היתה שם כל הזמן ולא אתו. זה קורה ואין מנוס, לפעמים צריך לחתוך גם אם זה קשה.
0